חוק הגנת השכר – והלנת שכר
מטרתו העיקרית של חוק הגנת השכר, הנה מניעת פגיעה שרירותית ולא הוגנת בשכרו של העובד על-ידי מעבידו והבטחת תשלום השכר במועדו ומניעת הלנת שכרו.
החוק מטיל על המעביד תשלום פיצויי הלנה, ההולך וגדל ככל שמתארכת תקופת הלנת השכר, וכך הופך את ההלנה לבלתי כדאית מבחינה כלכלית ומרתיע את המעבידים מאי תשלום שכר במועדו.
עם זאת, החוק מאפשר לבית הדין לעבודה להתחשב בנסיבות מיוחדות ולהפחית בגינן, או אפילו לבטל לגמרי, את פיצויי ההלנה. בחוק יש הוראות נוספות הנוגעות לתשלום שכר עבודה, ובהן הסדרים בדבר דרכי תשלום שכר, ניכויים שניתן לנכות מן השכר והגבלות על עיקול שכר.
חוק הגנת השכר אינו בא להפחית מכל זכות הנתונה לעובד על פי חוק, הסכם קיבוצי, חוזה עבודה או נוהג.
כמו כן מלבד עניין תשלום שכר העבודה במועד שהוא עד ליום ה-9 לחודש העוקב לחודש עבודה בפועל,
מוצג בחוק זה גם עניין מועד תשלום פנסיה שהוא עד ל-15 לחודש העוקב לחודש העבודה.
דרך תשלום שכר – באופן כללי – תשלום השכר ישולם לידי העובד במישרין אלא אם כן על פי הוראתו בכתב שישולם באמצעות בן הזוג או הורה חלילה במקרה של עובד שנפטר.
שכר העבודה ישולם לבן הזוג ואם אין בן זוג אז ליורשיו.
אמצעי תשלום השכר יכול להתבצע בהעברה בנקאית בהמחאה (כמובן עם תאריך פירעון מותאם לתאריך הקבוע בחוק) ובמזומן אך תשלום במזומן דורש אישור מהעובד כי אכן שולם לו שכרו ואסור שהשכר יהיה גבוה מסכום של 6,000 ₪ ברוטו.
מותר גם – כמובן בהסכמת העובד במקרה שמדובר במסעדה, מכולת או סופר וכיו"ב לשלם לעובד כחלק משכר העבודה באוכל או במשקאות (כמובן שלא משקאות חריפים) – נקרא גם תשלום בשווה כסף, לצריכה במקום העבודה אך שלא יחרוג מהמקובלות בשוק וכמובן שאסור למעסיק להכריח את העובד להשתמש בזה כדי להקטין התחייבותו בשכר כנגד הנאתו מהמצרכים.
איסור שכר עבודה כולל – על המעסיק לשלם לעובד כל מרכיב עבודה נוסף כגון – שעות נוספות או זכות עבור חלף שכר כמו חופשה לשלם בנוסף לשכר העבודה ואין לגרוע זכויות אילו על ידי שכוללים כביכול את תוספת הזכויות בשכר הרגיל.
ניכויים משכר העבודה – כשמדובר בעיקולים על מזונות ניתן לעקל את כלל המשכורת.
עיקולים במקרים אחרים החוק מחלק את זה לפי עובד חודשי ויומי:
עובד חודשי – שלב ראשון – לוקחים את הנטו לתשלום ובוחנים מה להשאיר לעובד ביד בין:
- סכום בסיסי * אחוז הבטחת הכנסה.
- לבין שכר נטו * 80%
— הנמוך ישאר בידי העובד —
שלב שני נבחן מה השכר שניתן לעיקול:
- אופציה ראשונה – הנמוך מבין התוצאות בשלב ראשון.
- חוב צו עיקול.(לא מזונות לילדים)
— הנמוך יעוקל מהעובד —
עובד יומי – שלב ראשון – לוקחים את הנטו לתשלום ובוחנים מה להשאיר לעובד ביד בין:
- סכום בסיסי * אחוז הבטחת הכנסה – את התוצאה לחלק ב-25 התוצאה תיהיה סכום ליום שישאר בידי העובד.
- שכר בחלוקה למספר הימים שעבד * 80% יתן תוצאה של שכר ליום להשאיר בידי העובד * מס' ימי העבודה באותו חודש.
— הנמוך ישאר בידי העובד —
שלב שני נבחן מה השכר שניתן לעיקול:
- שכר נטו בהפחתה של (הנמוך בשלב א' * מס' הימים).
- חוב צו עיקול.(לא מזונות לילדים).
— הנמוך מבניהם יעוקל —
במקרה של חוב\הלואה למעסיק – מותר לנכות את החוב לאחר הסכמתו על החוב של העובד למעביד על כך בכתב ואין לנכות עבור החוב מהשכר יותר מרבע מהשכר.
במקרה של קבלת מקדמה על חשבון השכר ינהגו באותה הצורה של החוב.
במקרה והעובד עוזב לפני שגמר להחזיר למעסיק חוב או הלוואה וזה עולה על סך מרבע מהשכר על העובד להחזיר בשכר האחרון מלוא חובתו למעסיקו וכן אם קיבל תשלומים על מעבר לזכויותיו במהלך תקופת העבודה המעסיק בזמן ניתוק היחסים זכאי לקזז את את מה שנתן ביתר.
תרומות – שהעובד מסכים שינכו ממנו מותר לנכות.
דמי חבר בארגון עובדים – שיש לנכות על פי הסכם קיבוצי או חוזה עבודה על המעסיק לקבל על כך אישור בכתב.
חשוב מאוד שחלק מההגנה המינימלית על השכר מתבצע בזמן שתלוש המשכורת משקף בצורה ברורה את דוח הנוכחות (שחובה לנהל) הן בהיעדרויות הן בשעות נוספות וכו'.
תלוש השכר אמור להגיע לידי העובד עד ל-9 בכל חודש על מנת לשקף את תשלום המשכורת בצורה ברורה ואמור להגיע לידיו ובאם מעבירים תלוש שכר בדואר אלקטרוני או בכל צורה מקוונת אחרת על המעסיק לדאוג לאישור בכתב מהעובד על כך.
לעוד מאמרים בנושא: לחץ כאן מידע חיצוני בנושא: לחץ כאן
לשירותכם,
מחלקת שכר
דב ויינשטיין ושות’ – רואי חשבון
ניתן להעביר שאלות במייל ונדאג לענות לכם בהקדם.
salary@wcpa.co.il
