הקמת חברה OFFSHORE בחול

חברה בחו"ל ניתן להקים באופן חוקי על-ידי כל אזרח או תושב מדינת ישראל וזאת בכפוף לחוקים במדינת ההתאגדות. חברות OFFSHORE מוקמות בדרך כלל במדינות הנחשבות למקלטי מס.

מקלטי מס בינלאומיים

תעשיית הקמת חברות מעבר לים (OFFSHORE)  הולכת ותופסת תאוצה משמעותית משנה לשנה. ההערכות הקיימות כיום אומדות כי מעל 60% מהכסף בעולם זורם דרך או מוחזק במקלטי מס OFFSHORE. אין כמעט חברה המקיימת מסחר בינלאומי הרוצה להיות תחרותית, שאינה מנצלת את הטבות מס הזמינות ב OFFSHORE. מקלטי מס כבר אינם תחום פרטי של העשירים ויותר בעלי עסקים וחברות מגלים את יתרונות מקלטי המס. אנשי עסקים ממדינות רבות רושמים חברות, משקיעים את נכסיהם במדינות עם שיעור מס נמוך או באזורים פטורים ממס.

הגדרה:
מקלטי מס – מדינות שבהן אין גובים מסים, או ששיעורי המס בהן נמוכים משיעורי המס במדינות אחרות.  מדינות אלה מהוות מוקד משיכה להשקעות ולהכנסות ממדינות אחרות, שבהן גבוהים שיעורי המס יותר משיעורי המס שבמקלטי המס. מדינה מחליטה להפוך למקלט מס בעיקר: כדי למשוך אליה משקיעים,כדי לעודד אליה זרימת הכנסות, כדי לספק תעסוקה לאזרחיה וכדי לתת פתרונות נוספים ברמת המאקרו עבורה.

המאפיינים העיקריים של מקלטי המס:
1. מיסוי – פטור ממס, או שיעור מס נמוך.
2. יציבות מדינית.
3. נגישות – פיסית ומשפטית.
4. אמנות מס בינלאומיות למקלט המס – אמנות אלו מסדירות את הכרתן של המדינות, המתקשרות עם מדינה זו כמקלט מס, ומונעות נקיטת סנקציות נגד הארגונים, הפועלים ממקלטי מס אלו.
5. מסחר חופשי במטבע חוץ.
6. זמינות כוח עבודה – לרבות תשתית טובה של נותני שירותים, המוציאים לפועל את הטבות המס, כגון: משרדי עורכי דין ורואי חשבון, רישום חברות והכול בעלות יחסית נמוכה.

מדוע מקלטי מס?
מקלטי המס מאפשרים לבעלים שליטה טוטאלית על הנכסים בפרטיות מלאה. כל העסקים, כולל השקעות פיננסיות למיניהם מקבלים חיסיון מלא ואינם חושפים את זהות הבעלים (שנחשפת רק במקרים המוזכרים בחוק).
חברות מאוגדות בפנמה, איי הבהמה, איי הבתולה, קוסטה ריקה ותחומי שיפוט אחרים שאינם כפופים לדרישות רגולציה, נהנים מחוקים גמישים ביותר, פעילות נוחה, ללא מיסים ומיציבות פוליטית.
ברוב המקרים משתמשים במקלטי המס כדי להחזיק השקעות, להפעיל חשבונות בנק, רכוש פרטי, להגן על נכסים או לנהל עסקים שונים.
כאשר בוחרים מקלט מס יש להתחשב בגורמים המשפיעים לא רק על ההתאגדות, אלא גם על פעילות נוספת של החברה אם קיימת.

ישנן שלוש קבוצות של מדינות:
1. המדינות המתועשות המפותחות שבהן חלק משמעותי מרווחי העסקים מועבר לתשלום מיסים, וצדדים רבים של הפעילות העסקית נתונים לרגולציה קפדנית.
2. המדינות המתונות במערכת המס, ופיקוח על המטבע הזר , כגון: קנדה, בריטניה, הונג קונג, איסלנד, אירלנד, מלזיה, ליכטנשטיין, לוקסמבורג, איי מדירה, מלטה, איי מאוריציוס, הולנד, איי האנטילים, ניו זילנד, אורוגואי, סינגפור, שוויץ, אסטוניה, בארה"ב: ארקנסו, קליפורניה, דלוור, פלורידה, ניו יורק ואחרות.
3. המדינות שבהן תהליך ההתאגדות של ישויות חוקיות הוא פשוט ומס ההכנסה הוא מצומצם או אף אפסי. רעיון ה- OFFSHORE מתבסס על העובדה כי החברה מובילה את פעולותה אל מחוץ למדינת ההתאגדות שלה. לניצול היתרונות המרביים של מקלטי המס מוצע ליזמים להקים תאגידים במדינות הבאות: איי הבהמה, בליז, איי הבתולה, איי קיימן, איי קוק, קפריסין, הרפובליקה הדומיניקאנית , איי גרנזי, איי מאן, ג'רזי, איי מרשל, איי מאוריציוס, נביס, פנמה, איי סיישל, סנט לוסיה, סנט וינסנט והגרנדינים, איי טרקס אנד קייקוס ועוד אחרים.

חברות המתאגדות בקבוצה השלישית מאופיינות ב:
– הוצאות נמוכות.
– התאגדות פשוטה ובמינימום זמן, זמינות של חברות מוכנות לרכישה.
– בדרך כלל, העדר מיסים חוץ ממכס על פטור ממס.
– אין דרישה של נוכחות אישית להתאגדות חברות.
– שמות וכתובות בעלי המניות והדירקטורים לא מתויקים ברישום החברות, ומוצהרים רק המסמכים של החברה.
– הזדמנות להשתמש בשירותים של מועמדי דירקטורים ובעלי מניות, שמאפשר לא לחשוף את שמות בעלי החברה הנהנים.
– מאפשר לפעילות עסקית כולה, חוץ מרישיון מיוחד, צורך ברישיון מיוחד לנהל בנק, ביטוח ופעילות נאמנות.
– בעלות של נכסי דלא ניידא ופעולות עם תושב של אזור מקלטי המס הן מצומצמות.
– צורך בנוכחות של סוכן רישום בארץ ההתאגדות.
– הון מניות מאושר של החברה ואין שום דרישות לגבי התחייבות תשלומים ומחיר נקוב של מינימום ותחום מינימאלי.
– אפשרות הנפקת ערך נקוב וערך לא נקוב רשום ומניות למוכ"ז.
– אין דרישות לנתינות, אזרחות וכישורים מקצועיים של דירקטורים ובעלי מניות.
– פגישות של דירקטורים / בעלי מניות יכולים להיות בכל מקום בעולם, אפשרי לערוך את הפגישות על ידי טלקומוניקציה ודקות הפגישות יכולים להיות בכל מקום.
– אין דרישה לספרי חשבונות ואין דרישה להכנות של דו"חות שנתיים והביקורת עליהם.
– אין פיקוח על מטבע זר.
– סודיות שמורה על המידע בנוגע לחברה ופעולות הבנק.

מקלטי המס העיקריים המקובלים כיום בעולם:
הרצון של המדינה לקדם את היתרונות הכרוכים כ"מקלט מס" גורם ללא מעט מדינות לחבור ולהצטרף לשאר המדינות המוגדרות ככזו ולכן מספר מקלטי המס הולך ועולה.
נכון להיום ההערכה היא כי כ- 80,000 חברות רשומות באיים הקריביים, 250,000 חברות באיי הבתולה  (BVI) ו 25,000 חברות מידי שנה מתאגדות בהונג קונג למטרות ניצול הטבות המס המקומיות.
יש המעריכים את סך מספר החברות המתאגדות במקלטי מס במספר העולה על 100,000 לשנה.

איי בהאמה:
איים באוקיינוס האטלנטי – סמוך לפלורידה, ארה"ב. קרבת האיים לארה"ב עודדה את פיתוחם כמקלט מס, במקביל לפיתוחם כאתר תיירות לאמריקנים.
רישום חברה באיים אורך מספר שעות בודדות (עלות של עד 1,000 $ בהאמיים). המערכת המשפטית מבוססת על המשפט המקובל (common law)וקיימת מערכת כללים לפעולת חברה, שבעיקרם הצורך באחזקת סוכן מקומי, שיהיה רשום ברשם החברות.
באיים אין מסים כלל, לרבות מס הכנסה, מס חברות, מס רווחי הון ומס עיזבון. הכנסות הממשלה נובעות אך ורק מאגרות רישום ומביול בסכומים נמוכים, ממס תיירות וממס הימורים, הנגבים מאתרי התיירות ומבתי הקזינו.
באיים יש תשתית רחבה של נותני שירותים, לרבות משרדי עורכי דין ורואי חשבון. בקלות יחסית ניתנים היתרי עבודה לבעלי מקצוע זרים.

איי הבתולה הבריטים (B.V.I):
איים באוקיינוס האטלנטי – מזרחית לאמריקה המרכזית. האיים כפופים לשלטון בריטי עם מועצה מחוקקת אוטונומית.
יחידים פטורים ממס על הכנסותיהם, שאינן נובעות ישירות מהאיים עצמם. מס החברות עומד על 15% מההכנסה החייבת. אולם, אם ההכנסה אינה מופקת מהאיים ואינה מועברת לאיים, חל מס חברות בשיעור %1 בלבד. דיווידנדים וריבית המשתלמים לתושבי חוץ פטורים מניכוי מס במקור. אין מס על רווחי הון, על מתנות ואין מס עיזבון.
קיימות אמנות מס עם בריטניה, יפן ושווייץ. אין פיקוח על תנועות מטבע.

הונג-קונג:
הפכה להיות חלק מסין, אלא שעדיין לא נפגעה עצמאותה בענייני הכלכלה, לפי הסכם בין בריטניה לסין, למשך 50 שנה – עם סיכוי להארכה.
יחידים וחברות בהונג-קונג פטורים ממס על הכנסותיהם, ממקורות שמחוץ להונג-קונג. המס על ההכנסות המופקות בהונג-קונג מגיע ל 15% ומס החברות על הכנסות כאלה הוא בשיעור 17.5%.
הריבית על פיקדונות מט"ח פטורה ממס. גם רווחי הון, דיווידנדים ותמלוגים פטורים ממס. להונג קונג יש אמנת מס אחת בלבד עם ארה"ב, באשר להכנסה מספנות. לפיכך, נקודות התורפה הן חוסר הוודאות המדינית וחוסר באמנות כפל מס.

לוקסמבורג:
לוקסמבורג שוכנת בין בלגיה לצרפת ולגרמניה. מיקומה הנוח גרם לפיתוח המערכת הפיננסית שלה בהיקפים רחבים.
ההטבות במס ניתנות לחברות אחזקה בלבד, שכל מטרתן היא השתתפות בחברות אחרות. חברות אלה פטורות ממס חברות על הכנסתן מדיווידנדים ומתמלוגים, פטורות ממס רווחי הון ומניכוי מס במקור על דיווידנדים שמחלקות החברות. חברות אלה חייבות מס בשיעור %1 בלבד.

איי קיימן:
איים באוקיינוס האטלנטי, השוכנים כ 700 ק"מ דרומית למיאמי, פלורידה. משנת 1959 האיים הם מושבת כתר בריטי בעלת אוטונומיה עצמאית.
המערכת הבנקאית באיים מפותחת מאוד – יש בהם יותר מ 500 בנקים, כולל סניפים של בנקים מארה"ב ומיפן.
חברות ונאמנויות באיים פטורות מכל מס. אין באיים מס הכנסה, מס חברות, מס רווחי הון, ניכוי מס במקור ומס עיזבון.
לאיים יש אמנה עם ארה"ב על חילופי מידע ועל דיווח בדבר ניצול האיים, לצורך ביצוע עבירות פליליות, ולרבות סחר בסמים. בכך שופר דימוי האיים בעיני שלטונות ארה"ב והעולם, לעומת המצב קודם לאמנה.
מעבר לכך, האיים אינם קשורים באמנות כפל מס עם מדינות אחרות.

קפריסין:
אי,במזרח הים התיכון, במרחק של כחצי שעה טיסה מישראל. חברות שאינן מנוהלות מקפריסין, או נשלטות ממנו, פטורות לחלוטין ממס הכנסה. חברות אחרות, הנמצאות בבעלות זרה והרשומות בקפריסין, חייבות במס הכנסה, בשיעור 4.25% לתקופה של 10 שנים הניתנת להארכה.
בשל הצטרפות קפריסין לשוק האירופי המשותף, יועלה שיעור המס באי עד ל 10%- בהדרגה עד לשנת 2010.
שכירים זרים, המועסקים בחברות אלה, חייבים במס אישי, בשיעור זהה, בתנאי שהם אינם מועסקים בקפריסין ושכרם משולם בבנק קפריסאי.
שכירים זרים המועסקים בקפריסין חייבים במס, בשיעור 20%. אמנות כפל מס, שיש לקפריסין, אינן חלות על חברות בקפריסין, שהן בבעלות זרה. חוק החברות המקומי דומה לחוק החברות הבריטי.
לקפריסין יש מערכת בנקאות מפותחת ונוחות תעבורתית נוחה במיוחד לאירופה ולאסיה.

שווייץ:
במדינה האירופאית קיימות שלוש מערכות מסים: פדרליים, קנטוניים ומקומיים.
המס הפדרלי על חברות 4%-10%, לפי רווחיות החברה. המס הפדרלי על יחידים נע בשיעור של עד 13.2%, לפי מדרגות ההכנסה. רווחי ההון של חברות ממוסים במס הפדרלי הרגיל, ואילו רווחי ההון של יחידים פטורים ממס.
על דיווידנדים ועל ריבית חל ניכוי במקור פדרלי, בשיעור 35%, אלא אם כן יש שיעור נמוך יותר, שנקבע באחת מאמנות כפל המס הרבות, ששווייץ חתומה עליהן.
המס הקנטוני ומסים מקומיים על הכנסות חברות, המשתנות לפי הקנטון, שבו יושבת החברה – בין 12%-36% . ואילו ליחידים, השיעור הוא 2.4%-29%.
חברות אחזקה וחברות, שמושב הקבע שלהן הוא מחוץ לשווייץ, נהנות מתמריצי מס נוספים. בשוויץ, מוגנת הסודיות הבנקאית גם בדין הפלילי וגם בדין האזרחי. מותרת גם פתיחת חשבונות ממוספרים בבנק – ללא שם.
לניטרליות של שווייץ וליציבותה המדינית, יש כוח משיכה נוסף לארגונים עסקיים וליחידים, המחפשים מקלט מס בטוח ונגיש גם בעת מלחמה עולמית.
ההתייחסות השלילית למקלטי מס:
בעוד אמנות כפל מס נעשות ונחתמות בהסכמה בין המדינות המתקשרות, וכניסתן של האמנות לתוקף נעשית רק לאחר אשרורן, לפי הדין הפנימי המקובל בכל מדינה, הרי מקלטי מס פועלים בניגוד לרצונן של רוב המדינות ולהסכמתן, בהיותן כלי להברחת הכנסות ומסים מהמדינה למקלט המס.
לכן המדינות בעלות שיעורי המס הגבוה מטילות קשיים על פעילותן של חברות ממקלטי המס, ובין היתר, בקביעת שיעורי מס במקור גבוה מתשלומים, המשולמים לחברות הממוקמות במקלטי המס, ובקביעת מחירי העברה בין מדינותיהם למקלטי המס של הסחורות ולשירותים הניתנים, כדי למנוע את בריחת הרווחים ובעקבותיהם – את בריחת המסים מהמדינה.
מבחני "השליטה והניהול" עוזרים למדינות אלו למנוע את העברתם של הרווחים למקלטי מס. על מנת לקבוע את מקום הפעלת "השליטה והניהול" על החברה או העסק יש לבדוק, מיהו הגורם המוסמך ששולט ומנהל בפועל את החברה או העסק, היכן נקבעת המדיניות העסקית של החברה/העסק והיכן מתקבלות ההחלטות האסטרטגיות המהותיות.
לצורך קביעה זו, יש לדרוש מהחברה או העסק להציג, בין היתר, את הפרטים הבאים:
1.      מסמכי התאגדות של החברה ופרטים אודות בעלי המניות בחברה.
3.      פרוטוקולים מישיבות הדירקטוריון.
4.      התכתבויות ומסמכים הקשורים להחלטות מהותיות ואסטרטגיות שהתקבלו.
5.      הסכמי ניהול בתוך קבוצת חברות ו/או עם גורמים חיצוניים, הקשורים עם החברה וחוזים מהותיים נוספים (תשומת לב גם למורשי החתימה).
6.      הסכמי התקשרות עם ספקי שירותים שונים (עו"ד, רו"ח וכו').
7.      פרטים אודות חשבונות הבנק של החברה/העסק ומיהם מורשי החתימה לפעול בחשבונות הבנק.
8.      יפויי כוח שניתנו לגורמים שונים בחברה/עסק או לגורמים חיצוניים בקשר עם הפעילות העסקית או עם פעילות החברה.
9.      פרטים אודות מקום החזקתם וניהולם של ספרי החשבונות בעסק/חברה.
10.    רשימת עובדי החברה, תפקידם, מקום ביצוע עבודתם ותושבותם (בדגש על בכירים).

שינויי החקיקה הצפויים למקלטי המס:
לאחרונה "נולדות" יוזמות רב-לאומיות חדשות למלחמה בתכנוני מס בינלאומיים ובמקלטי המס. בין היוזמות החשובות בעניין זה נכללות:

1. יוזמת ארגון OECD :
הארגון  כולל את מירב המדינות המערביות וביניהן מדינות אירופה, ארה"ב, קנדה ומדינות נוספות. להלן העקרונות, שנוקט הארגון במלחמה, במקלטי המס:
א.   עקרון חילופי המידע – חילופי מידע בכל נושא למניעת ההתחמקות ממס.
ב.   עקרון השקיפות – בעזרתו אפשר יהיה לאתר מי הוא הנהנה האמיתי מהזכויות השונות.
ג.    ביטול העדפות לתושבי חוץ – מניעת מצב, שבו מדינות נותנות העדפה לחברות בבעלות תושבי חוץ. .
שלושה דרכים  נקבעו ליישום העקרונות לעיל:
א.   זיהוי מקלטי המס – לפי היעדר מס, או קיום שיעור מס מזערי, היעדר חילופי מידע אפקטיביים ביחס למשטר המס, היעדר שקיפות על משטר המס; לפי האפשרות לקיום ארגונים וחברות, בלי נוכחות מקומית מהותית. בחודש יולי 2001 התפרסמה רשימת המדינות, החשודות כמקלטי מס לפי הקריטריונים לעיל.
ב.   זיהוי משטרי העדפות מס מזיקים בתוך ארגון OECD – לזיהוים נקבעו אותם המאפיינים, האמורים בסעיף קטן א' לעיל.
ג.    מעורבות מדינות, שאינן חברות בארגון OECD – זאת, כדי לשתף מספר מקסימלי של מדינות בעולם, גם אם הן אינן חברות בארגון.

2.   ועידת 7 המדינות – G7 טיפול מיוחד במקלטי מס (off shore) – בגוף חברות עשרות מדינות ומטרתו להילחם בהלבנת כספים במישור הבינלאומי.

3.  האיחוד האירופי – הוראות להטיל פיקוח ומיסוי על חסכונות ועל פיקדונות, ובינתיים באמצעות הטלת חובת ניכוי במקור לחברות ויחידים המנהלות את עסקיהן במקלטי המס השונים.

4.  התוכנית האמריקאית – מערכת פיקוח בארה"ב למניעת מצב, שבו נישומים אמריקאים ישקיעו באמצעות מבני off shore  בחשבונות בנק בארה"ב, שהריבית עליהם פטורה בארה"ב.

מהלכה למעשה:

חברה בחו"ל ניתן להקים באופן חוקי על-ידי כל אזרח או תושב מדינת ישראל מאז הליברליזציה במאי 98. ככלל להקים חברה בחו"ל עולה בין 700 $ ל- 5000 $ תלוי היכן מוקמת החברה וכמה מתווכים עוסקים בהקמתה. למכלול השיקולים יש וודאי להביא בחשבון את הפרמטרים שהוזכרו בסקירה לעיל, הכוללים בעיקר:
א. עלות הקמת החברה.
ב. שיעורי המס החלים במדינת הרישום (אם בכלל).
ג. נוחות גיאוגרפית ו\או היכולת בניהול ב"שלט רחוק".
ד. הקידמה של הבנקים והיכולת לבצע העברות מידיות ובעמלות נמוכות.
ה. יציבות שלטונית.

את ייסוד החברה ורישומה יש לבצע עם עורכי דין מקומיים (המקושרים למשרדי עורכי דין בארץ ושהוכיחו בעבר את יעילותם).
במהלך חייה השוטפים של החברה אין צורך בנציג מקומי.

נקודות הקשורות למיסוי חברות זרות:
בשנים שלפני כניסתה לתוקף של הרפורמה במס (היינו-עד ה-1.1.03) נהגו ישראלים רבים להעניק שירותים בחו"ל באמצעות חברה זרה הרשומה במקלט מס. לפי הדין ששרר אז לא הייתה ההכנסה של החברה הזרה חייבת במס בישראל אילו היו השליטה והניהול בחברה זו מופעלים מחוץ לישראל. בנוסף, דיבידנד שהייתה חברה זו מחלקת לבעלי השליטה, לחשבון בנק מחוץ לישראל, לא היה חייב במס בישראל בהיותו הכנסה שהופקה/נצמחה ונתקבלה מחוץ לישראל. באופן שכזה ניתן היה לקבל את ההכנסה כולה "עד הבית" ללא מס בישראל.

תכנון מס זה עמד לנגד עיניהם של רשויות המס. לפיכך, נחקק במסגרת הרפורמה במס סעיף 5 (5) לפקודת מס הכנסה לפיו הכנסתה של חברת משלח יד זרה נחשבת כהכנסה שהופקה בישראל. תנאי הסעיף הינם רבים אך ככלל נציין כי "חברת משלח יד זרה "  הינה חברת מעטים תושבת חוץ, אשר למעלה מ-75% מאמצעי השליטה בה מוחזקים, במישרין או בעקיפין, בידי תושבי ישראל. גם במקרה ובו בעלי השליטה או קרוביהם, המחזיקים ב-50% מאמצעי השליטה עוסקים בעבור החברה במשלח יד מיוחד ומרבית מהכנסותיה או רווחיה מקורם במשלח היד המיוחד. המונח "משלח יד מיוחד" הוגדר בצו אשר כולל רשימה נרחבת של משלחי יד. כה נרחבת הרשימה עד שקשה להעלות על הדעת שירות כלשהו אשר אינו נופל לגדרה. באופן זה, התגבר המחוקק על מבחני השליטה והניהול אשר היוו תנאי הכרחי, עובר לכניסתה לתוקף של הרפורמה במס, לצורך חיובה במס בישראל של הכנסה שהופקה על ידי חברה הרשומה מחוץ לישראל.

התוצאה הינה שכיום חברה בבעלות יחיד תושב ישראל, אשר רשומה במקלט מס, והכנסותיה נובעת ממתן שירותים, תחשב, במרבית המקרים, כהכנסה שהופקה בישראל ולא יהיה עוד הבדל מהותי בין פעילות באמצעות חברה כאמור לבין פעילות באמצעות חברה ישראלית.

ברם, כאשר החברה הזרה רשומה במדינה עימה יש לישראל אמנת מס, יהיו פני הדברים שונים לחלוטין. לטעמנו, אין בקביעה אשר בסעיף 5 (5) כדי לגבור על הוראות אמנת מס עליהן חתומה ישראל, שהרי מכח סעיף 196 לפקודה גוברת האמנה על הוראות הדין הפנימי.

ברוב האמנות עליהן חתומה ישראל תושבות של חברה (במקרה בו שני הצדדים לאמנה טוענים כי החברה הינה תושבת אותה מדינה בהתאם לדיניה הפנימיים) תהא במדינה בה נמצא מקום ניהולה הממשי. על כן, באם החברה הזרה רשומה במדינת אמנה ובמדינה זו נמצא מקום ניהולה הממשי, תחשב חברה זו כתושבת אותה מדינה בלבד, ולא כתושבת ישראל, והכנסתה, בהתאם להוראות האמנה, תהיה חייבת במס אך ורק באותה מדינה (אלא אם יש לה בסיס קבוע בישראל שיאפשר לישראל, מכח האמנה, להטיל מס על הכנסה ממתן שירותים אותה ניתן לייחס לבסיס הקבוע.

התוצאה הינה שבמקרים שתוארו לעיל יסוגו הוראות סעיף 5 (5) מפני הוראות האמנה, וזאת, גם אם ההכנסה כולה נובעת ממשלח יד מיוחד.

ברור, עם זאת, שפעילות כאמור תהיה כדאית מבחינת מס רק באם החברה הזרה תוקם במדינה בעלת שיעורי מס חברות נמוכים (דוגמת שוויץ אשר במקרים מסוימים יחול על ההכנסה מס חברות בשיעור מס של כ-8%-9%) ובאם גובה ההכנסות יצדיק את עלויות ההקמה וההחזקה הגבוהות של החברה הזרה.

מידע מקצועי נוסף

לקבלת פרטים נוספים או לקביעת פגישת ייעוץ  חייגו 077-7386666