חוק דמי הבראה
דמי הבראה הם תשלום שעל כל מעביד בישראל לשלם לעובדיו מכוח צו הרחבה או מכוח הסכם קיבוצי.
שמו של התשלום מעיד על ייעודו המקורי למימון שהייה של עובד בבית הבראה.
עובד זכאי לדמי הבראה רק לאחר שהשלים שנה במקום עבודתו.
דמי הבראה מחושבים בהתאם לוותק, היקף משרה ומשך העסקתו באותה שנה.
גובה דמי הבראה ליום מתעדכן בהתאם לעליית מדד המחירים לצרכן.
גובה דמי הבראה:
378 ₪ ליום.
חישוב מספר ימי ההבראה:
מספר ימי ההבראה מחושבים בהתאם לוותק שצבר העובד במקום העבודה.
| שנת ותק של העובד: | מספר ימי הבראה: |
| שנה ראשונה | 5 ימים |
| שנה שניה ושלישית | 6 ימים |
| שנה רביעית עד עשירית | 7 ימים |
| אחת עשרה עד חמש עשרה | 8 ימים |
| שש עשרה עד תשע עשרה | 9 ימים |
| עשרים ואילך | 10 ימים |
- דמי ההבראה מחושבים באופן יחסי לפי חלקיות המשרה.
מימוש הזכות:
את דמי ההבראה ניתן לשלם ב-3 דרכים אפשריות- בתשלום אחד לשנה, בתשלומים חודשיים, או ע"י מימון של נופש (במקום תשלום דמי ההבראה).
תשלום:
ברוב מקומות העבודה נהוג לבצע את תשלום דמי ההבראה בתשלום שנתי יחיד כתוספת לאחת המשכורות, לרוב כתוספת לאחת המשכורות של חודשי הקיץ (יוני- ספטמבר) אך ניתן להוסיף את דמי ההבראה למשכורת של חודש אחר במהלך השנה.
חשוב לדעת:
- עובד אינו רשאי לוותר על דמי ההבראה או חלק מהם.
- דמי הבראה חייבים במס הכנסה, בדמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות, אולם אינם נכללים בשכר המשמש לחישוב פיצויי פיטורים.
- עובדת הנמצאת בחופשת לידה בחודש שבו מעניק המעסיק את דמי ההבראה זכאית לקבל אותם למרות שבפועל היא אינה עובדת באותו חודש.
לשירותכם,
מחלקת שכר
דב וינשטיין ושות’ – רואי חשבון.
ניתן להעביר שאלות במייל ונדאג לענות לכם בהקדם.
salary@wcpa.co.il
