חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), תשע"ו-2016

חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים – חוק הפיקוח החדש על נותני שירותי מטבע ושירותים פיננסיים צפוי להיכנס לתוקפו בשני שלבים עבור סוגים שונים של נותני שירותים פיננסיים בתקופה הקרובה. מטרת החוק הינה למסד את פעולתם של נותני שירותים פיננסיים בישראל, להגדיר ולתחום את פעילותם. החוק החדש יוצר אי-בהירות רבה משום שההגדרות בו סותרות הגדרות קיימות בחוק, ודורש הכנה משמעותית בזמן קצר מאוד, הכולל הגשת מסמכים רבים לרגולטור בכדי לקבל רישיון מתאים.

הגדרות
כחלק מהגדרות החוק החדש, מוגדר נכס פיננסי כאחד מבין הבאים:

א. מזומן
ב. שיק, שטר חוב או שטר חליפין כמשמעותם בפקודת השטרות;
ג. המחאה בנקאית או המחאת נוסעים;
ד. פיקדון כספי;
ה. נייר ערך למוכ"ז כמשמעותו בחוק החברות;

ו. לוחית או חפץ אחר המיועדים לרכישת נכסים או שירותים, שניתן לצבור בהם ערך כספי מעל סכום שקבע השר;
ז. מטבע וירטואלי;
ח. נכס פיננסי אחר שקבע השר באישור ועדת הכספים של הכנסת;

בנוסף, נותן החוק החדש הגדרה למתן אשראי:

א. ניכיון שקים, שטרי חוב ושטרי חליפין כמשמעותם בפקודת השטרות;
ב. מתן אשראי כנגד המחאת זכותו של מקבל האשראי לקבל נכסים פיננסיים מאחר, לרבות שירותי ניכיון כהגדרתם בסעיף 7א לחוק הבנקאות (שירות ללקוח) התשמ"א-1981; (ראה הסבר לעיל).
ג. מתן אשראי אגב מימון רכישה או השכרה של נכס או שירות, למעט מתן אשראי כאמור בידי מוכר הנכס או נותן שירות דרך עיסוק או משכירו שהוא אחד מאלה:

1. מתן אשראי ללקוח בודד בסכום הנמוך מ-30,000 ₪, או מסכום אחר שקבע השר באישור ועדת הכספים של הכנסת;
2. מתן אשראי בידי מי שמוכר נכס או נותן שירות דרך עיסוק, גם שלא למטרות רווח, שעיסוקו במכירת נכסים או במתן שירותים שאינם פיננסיים, למי שאינו צרכן כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981;
3. מתן אשראי שהתקיימו לגביו תנאים שקבע השר, לרבות לעניין תקופת האשראי או לעניין שיעור הריבית, באישור ועדת הכספים של הכנסת;

ד. מתן ערבות להתחייבות של אחר;
ה. מתן אשראי שכנגדו משועבד נכס בלא זכות חזרה אל מקבל האשראי בשל אי-קיום החוב;

כפי שניתן לראות, אין זה ברור מהגדרות אלה האם פריטת שקים שמתבצעת על פני מספר ימים מוגדרת כמתן אשראי או לא. להלן מספר דוגמאות לשירותים הניתנים על ידי נותני שירותי מטבע כיום ומתפרשים על ידי משרד האוצר כניכיון שקים:

•  – פריטת שיק שקלי תמורת מט"ח.
•  – מתן פתרון סליקה לשקים במט"ח דרך חברות סליקה בחו"ל.

על פי עמדת משרד האוצר, כל קבלה של שיק שאינו נפרט באופן מידי נחשבת למתן אשראי. עמדה זו תגרום לכך שכמעט כל נותני שירותי המטבע כיום יוגדרו על ידי החקיקה החדשה כנותני אשראי. דבר זה כמובן אינו סביר ואינו הגיוני.

עם זאת, על פי סעיף 7א לפקודת הבנקאות, מוגדרים שירותי ניכיון כך: "מתן אשראי לספק באמצעות הקדמת תשלום של תקבולים המגיעים לו מאת סולק בעבור עסקאות שבוצעו באמצעות כרטיסי חיוב, בתמורה להמחאת זכותו של הספק לאותם תקבולים, וכן מתן אשראי לספק באמצעות הקדמת תשלום של תקבולים כאמור, הניתן בידי הסולק עצמו".

מהגדרה זו ניכר כי מדובר על מקרה בו נותן האשראי מקבל שטר חוב שמועד פירעונו טרם הגיע בתמורה לתקבול שמשולם למעביר שטר החוב, ובעצם קונה את שטר החוב בסכום נמוך יותר המבטא את הריבית והסיכון הגלומים בו. כל הסיכונים בגין שטר חוב זה עוברים לנותן האשראי והוא גם זה שיקבל את מלוא התקבולים כאשר יגיע מועד פירעון השטר.

מדוע זה חשוב?
החוק החדש מגדיר מספר סוגים של רישיונות לנותני שירותים פיננסיים:

א. רישיון למתן שירות בנכס פיננסי.
ב. רישיון למתן אשראי.

כל אחד מרישיונות אלה יכול שיהיה רישיון בסיסי או רישיון מורחב, כאשר בגין רישיון מורחב ישנן דרישות נוקשות יותר.
ההבדל העיקרי בין שני סוגי הרישיונות הנ"ל טמון בתחילת החוק. עבור נותן שירות בנכס פיננסי תחילת החוק תהיה החל מיום 1 ביוני 2018. עבור נותן אשראי תחילת החוק תהיה החל מיום 1 ביוני 2017.
מכיוון שכפי שצוין קודם לכן, על פי עמדת משרד האוצר צפוי שרוב מוחלט של נותני שירותי מטבע כיום יוגדרו על פי החקיקה החדשה כנותני אשראי, ישנה בעיה קשה של חוסר זמן בהכנה לכניסתה לתוקף של חקיקה זו.
בנוסף, החוק קובע כי שני סוגי הרישיונות חייבים הון עצמי מינימלי על מנת לפעול (על פי תוספת – סעיף 37), כדלקמן:

א. מתן שירות בנכס פיננסי – 300,000 ₪.
ב. מתן אשראי – 500,000 ₪.
ג. מתן שירות בנכס פיננסי (רישיון מורחב) – 1,000,000 ₪.
ד. מתן אשראי (רישיון מורחב) – בהתאם לצבר האשראי שלו, כמפורט להלן:

גם הגדרת ההון אינה ברורה שכן בחוק כתוב "על פי כללי החשבונאות המקובלים". אם כך הדבר, על מכשיר הוני לא יכולה להיות ריבית או הצמדה. עם זאת, בחוק לתיאומים בשל אינפלציה, תיקון מס' 1, סעיף 1א(א)(7) מוגדר הון כדלקמן: "שטרי הון ואג"ח שלא נפרעו עד תום שנת המס והריבית שניתנה עליהם אינה עולה על 30% משיעור עליית המדד בשנת המס".

על פי סעיף 72(א), במקרה של אי עמידה בתנאי החוק, יוטל קנס בסך 100,000 ₪ ליחיד, או 250,000 ₪ לתאגיד.

*יעוץ זה אינו משפטי והוא מייצג הבנה של משרדנו אודות ההליך.

מאמרים נוספים בתחום