יחסי עבודה וחשבות שכר (payroll) היבט הבינלאומי
העולם של ימינו מוגדר כ'כפר גלובלי' – ההתפתחות הטכנולוגית ועולם התקשורת הביאו להגדרה הנ"ל.
מצב קיים זה מזמן עבור השכבות העסקיות למיניהן אתגרים מגוונים ושונים, בין השאר עולות שאלות בתחומים כספיים שונים: רכישת שירותים ותשלומים לספקים, בנקאות חו"ל, הפקת הכנסות בחו"ל, חלוקת רווחים ועוד.
תשלומי השכר והחשבות הנגזרת בגינם (payroll) מהווים אף הם נושא הטעון בדיקה והעמקה בכלל ובהיבט הגלובליזציה בפרט. הן במישור המיסויי והן במישור המשפטי.
ישנם מקרים בהם גופים תושבי חוץ מעסיקים עובדים בישראל, הכנסותיהן של ארגונים אלו לא בהכרח ממוסות ומדווחות בארץ. שכן ההכנסה מופקת בחו"ל (בהתאם לסעיף 4א' לפקודת מס הכנסה) ותושבות המעסיק הינה אף היא בחו"ל. אך מנגד, לגבי תשלומי השכר מכיוון שהמעסיק משלם לתושבי ישראל את השכר, חלה עליו חובת הדיווח וניכוי המס לרשויות ולמוסדות בישראל.
כמו כן יש לדון בחובותיו המשפטיות של הגוף כמעסיק במקרה הנ"ל, האם אותו מעסיק תושב חוץ חייב בהפקדות פנסיוניות עבור עובדיו בישראל בהתאם לחוק פנסיה חובה? האם בין המעסיק למועסק קיים קשר של 'עובד מעביד' לעניין זכויות העבד כעובד- ימי חופשה, ימי מחלה? ובכלל מי המעסיק של אותו עובד, האם הוא צריך לפנות לחברה לכח אדם? האם לשרות התעסוקה? או לחילופין האם ניתן להפעיל תיק ניכויים ושכר בישראל לחברה זרה או לגוף זר מבלי להתחייב במיסי הכנסה ומע"מ בישראל?
זאת ועוד, בהתאם לחוק הביטוח הלאומי, מעסיק זר חייב לדווח ולשלם דמי ביטוח לאומי בעד עובדיו בישראל, וכן לשלם דמי ביטוח בריאות עבור העובד הישראלי המועסק על ידו. חובה זו היא מוחלטת ובלתי ניתנת להתניה. אם המעסיק לא דיווח ולא שילם דמי ביטוח בעד העובד וקרה מקרה המזכה בגמלה, רשאי המוסד לביטוח לאומי להטיל סנקציות כספיות על המעסיק.
במקביל, מומחים מחו"ל והעובדים הזרים תפסו לעצמם מקום ניכר בשוק הישראלי. העסקת עובדים תושבי חוץ ע"י מעסיקם ישראלים דורשת טיפול בהיבטים שונים:
ü בדיקת היתר העסקתם ממשרד הפנים ומרשות התעסוקה.
ü העסקתם עפ"י תנאי העסקה ייחודיים וייעודיים שהוסדרו כלפיהם בחוק.
ü כללי מיסוי ודיווח ייחודיים מול המוסדות והרשויות.
העסקת תושבי החוץ מעוררת שאלות רבות בתחום המיסוי: האם העובד מוגדר לעניין הזכאות לנקודות הזיכוי כתושב ישראל או כתושב חוץ? האם נכנס להגדרת "מומחה חוץ" כהגדרתו בפקודת מס הכנסה הזכאי אף הוא להקלות מס? עבור אילו רכיבי ביטוח חייב המעסיק לשלם עבור ביטוח לאומי (עובד זר אינו מבוטח בביטוח בריאות עפ"י חוק בריאות ממלכתי)? ישנו אף את רכיב היטל העובדים הזרים שהוטל על המעסיק ויש להעבירו לרשויות המס.
במסגרת חישובי השכר מקום התושבות ('מדינת האם') של אותם עובדים זרים משמעותי גם כן לגבי חישוב השכר, כך לדוגמא קיים שוני בין חישוב השכר עבור פלסטינאים תושבי יש"ע לבין פלסטינאים מאזורים אחרים.
כמו כן יש להבדיל בין אופי הענף בו מועסק העובד הזר. כך לדוגמה שיעור היטל העובדים הזרים בענף החקלאות שונה מענפים אחרים (10% לעומת 20%).
תחת נושא חשבות השכר בכפר הגלובלי בו אנו חיים עולות שאלות וסוגיות רבות הדורשות ייעוץ וליווי מקצועי ספציפי עבור כל מקרה לסוגו.
במשרד קיימת מחלקה ייעודית (payroll) המטפלת בנושאים מורכבים מתחום השכר, היא נחשפת ומלווה מגוון רחב של לקוחות. בין השאר מלווה חברות תושבות חוץ המשלמות שכר עבודה בארץ. וכן מעסיקים רבים המשלמים שכר עבור עובדים תושבי חוץ.
המחלקה מציעה פתרונות בתחום מעבר לשירותים הסטנדרטים של הפקת תלושי שכר, דיווחים שוטפים לרשויות ויעוץ בענייני דיני עבודה:
ü פגישות תקופתיות עם הלקוח לצורך בקרת נושא השכר בארגון.
ü יעוץ ממוקד להפחתת עליות פלח השכר מבלי לפגוע בפלח ההכנסות- מיקסום הרווחים.
ü התאמת הטיפול המתאים מהבחינה החוקית בישויות זרות כולל סיוע בניהול העסק בארץ.
ü הקפדה על מתן עדכונים רלוונטים ללקוחות המשרד בכל הקשור לשכר ויחסי עבודה.
ü הובלת תהליכי שכר יעילים ואפקטיביים.
ü ליווי הלקוח בסוגיית חובת ההפרשה הפנסיונית ע"י המעסיק כלפי העובד בהתאם לחוקים המשתנים. ועוד…
מומחי השכר במחלקה מספקים את השירות ביעילות ובדיוק מרבי, תוך הקפדה על עמידה בלוחות זמנים ומקצועיות ללא פשרות.
אתה מוזמן ליצור קשר עם אחד מרואי החשבון שלנו היום.
לקבלת פרטים נוספים או לקביעת פגישת ייעוץ חייגו 077-7386666
