מיסוי הכנסות מהימורים האינטרנט

מיסוי הכנסות מהימורים האינטרנט – טרם חקיקת חוק התכנית הכלכלית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו- 2004), התשס"ג – 2003 (להלן: "חוק התכנית הכלכלית"), שיטת מיסוי ההכנסה הפירותית בישראל הייתה לפי תורת המקור. שיטה זו גרסה, כי הכנסה תמוסה רק אם יש לה מקור.

בהתאם לשיטה זו, הכנסה שנבעה לנישום מרווחי הגרלות, הימורים ופעילות נושאת פרסים הייתה בדרך כלל פטורה ממס, וזאת מאחר והכנסה מסוג זה נחשבה כמתת שמים, ללא פוטנציאל ריאלי לחזור על עצמה וללא אפשרות לסווגה כהכנסה, כהגדרתה בסעיף 1 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א – 1961 (להלן: "הפקודה") ועל כן נחשבה היא לנטולת מקור .

גישה זו של המחוקק זכתה לביקורת, וזאת מאחר ולא נמצא הצדק של ממש מדוע נישום שהגדיל את הכנסתו כתוצאה מזכייה בהגרלה, מהימור או מפעילות נושאת פרסים לא ישא בנטל המס בהתאם ליכולתו הכלכלית אשר גדלה כתוצאה מהזכייה.

בעקבות הביקורת האמורה וכחלק ממגמתה של התכנית הכלכלית להרחבת בסיס המס, הוסף לפקודה סעיף 2^א המטיל מס על השתכרות או רווח שמקורם בהימורים, בהגרלות או בפעילות נושאת פרסים (להלן: "רווחי הימורים").בחקיקה הראשית ובחקיקת המשנה מכוח חוק התכנית הכלכלית הוטל מס על רווחי הימורים, עוצבו גבולות החבות במס, נקבעו פטורים מהמס והוראות לגבייתו.
המס שיוטל על רווחי הימורים הנו בשיעור סופי של 25% ללא ניכוי הוצאות וללא קיזוז הפסדים, זיכויים או פטורים.

2. קביעת הרווח כהכנסה וקביעת הבסיס הפרסונאלי והטריטוריאלי לחבות במס
פועלו הראשון של סעיף 2^א לפקודה היה בעצם הקביעה כי רווחי הימורים מהווים הכנסה .
בהמשכו קובע סעיף 2^א לפקודה כללי תחולה למיסוי פרסונאלי וטריטוריאלי הזהים לאלה הקבועים ברישא של סעיף 2 לפקודה, לאמור: תושב ישראל יהיה חייב במס בגין השתכרות או רווח מהימורים תהא המדינה בה הופקו רווחים אלה אשר תהא, ואילו תושב חוץ יהיה חייב במס בגין השתכרות או רווח מרווחי הימורים רק אם אלה הופקו או נצמחו בישראל .
סעיף 4א(א)(11) לפקודה קובע כי מקום הפקת רווחי הימורים יקבע לפי תושבות המשלם. בהתאם לכך, אם תושב חוץ השתכר מרווחי הימורים אותם שילם לו תושב ישראל, הרי שרווחים אלה יחויבו בתשלום מס לפי סעיף 2א לפקודה, וזאת מאחר ותושב החוץ הפיק רווחים שמקורם בישראל.

3. רווחים עליהם לא יחול סעיף 2א
בסעיף 2א^(ב) לפקודה נקבעו שלושה חריגים בהם לא תחול החבות במס אשר נקבעה בסעיף 2א^(א). להלן נסקור חריגים אלה ונדגים את אופן יישומם :

3.1 השתכרות או רווח שהם הכנסה ממקור אחר על פי הפקודה: כפי שכבר ציינו, מטרתו של הסדר המס החדש הייתה להרחיב את בסיס המס ולכלול בקרבו רווחי הימורים אשר קודם לכן לא חויבו במס, אך אין מטרתו לשנות את סיווגן של הכנסות להן היה מקור מס מחייב בפקודה עוד קודם לחקיקת חוק התכנית הכלכלית. בהתאם לכך, סעיף 2^א לפקודה קובע כי יש לתת העדפה לסעיפי המקור האחרים בפקודה, קרי סעיפים 2 ו- 3 לפקודה. רווח, אותו ניתן לסווג לאחד מסעיפי מקור אלה, יהיה חייב במס לפיהם ולא לפי הסדר המס הקבוע בסעיף 2^א לפקודה.
נדגים: בפסק הדין בענין משולם דובר בנישום אשר עסק באדריכלות ושזכה בפרס אגב עבודתו זו. בית המשפט קבע כי על אף שפרסים שהם מתת שמים היו פטורים ממס, הרי שהפרס בו זכה משולם היווה חלק מהשתכרותו שמקורה המשפטי בסעיף 2⁽¹⁾ לפקודה ולכן יש לחייבו בגינה במס. באופן דומה, בחוזר מס הכנסה 90/ 21 משפטית/ ניכויים, שעניינה "מלגות מענקים ופרסים כהכנסה" הובהרה עמדת האגף בנוגע למיסוי מלגות מענקים ופרסים כהכנסה, וכן בהוראת ביצוע 19/90, שעניינה "פרסים לסוכנים ולסוחרים כהכנסה וחובת ניכוי במקור", נקבע כי פרסים המתקבלים בשל פעילות עסקית וכתמורה לה, חבים במס בהתאם לסעיף המקור של הפעילות העסקית אשר בהקשרה ניתן הפרס.
לאור האמור לעיל, גם לאחר חקיקת סעיף 2^א לפקודה, נישום אשר יזכה בפרס אותו ניתן לסווג כהכנסה מעבודתו או מעסקו, ימוסה לפי סעיף המקור המתאים ולא לפי סעיף 2^א לפקודה.
חשוב לציין כי בין סעיפי המקור שבסעיף 2 לפקודה מצוי גם סעיף 2⁽¹⁰⁾ הממסה הכנסה "מכל מקור אחר". סעיף זה עשוי להוות מקור לרווח שאינו תוצאה של מזל בלבד, ובאופן זה להוות מקור להכנסות מסוימות מרווחי הימורים. גם במקרה בו יקבע כי מקור ההכנסה הוא בסעיף(10)²  לפקודה לא יחול סעיף 2^א לפקודה .

3.2 השתכרות או רווח מפרסים שניתנו במסגרת אישית
פרס שניתן במסגרת יחסים אישיים, כגון יחסי משפחה, לא יחול בעניינו סעיף 2א לפקודה והוא יוסיף ויהנה מאי חבות במס. בקביעת המס על רווחי הימורים לא רצה המחוקק להרחיב את בסיס המס באופן שיכלול בתוכו גם כספים או מתנות הניתנות במישור האישי, ולכן נקבע הסייג לפיו לא יחול סעיף 2א במקרים מעין אלו .

3.3 השתכרות או רווח שנקבעו על ידי השר
ניתנה סמכות לשר האוצר לקבוע השתכרות או רווח מהגרלות או פרסים שאינם חייבים לענין סעיף 2^א לפקודה .
שר האוצר קבע במסגרת צו מס הכנסה (קביעת סכום לענין השתכרות או רווח מהגרלות ,הימורים או פעילות נושאת פרסים) הוראת שעה לשנות המס 2003 ו- 2004 (התשס"ג- 2003) להלן: "צו הפטור" או "הצו") פטור ממס על רווחי הימורים שאינם עולים על התקרות המנויות בצו. על תוכנו של הצו, אשר נחקק מכוח ההסמכה הקבועה בסעיף 9(28) לפקודה ,נעמוד להלן.

4. רווחי הימורים הפטורים ממס
סעיף 9⁽²⁸⁾ לפקודה קובע כי תהא פטורה ממס :
"השתכרות או רווח, כאמור בסעיף 2^א ,שערכם פחת מסכום שקבע שר האוצר, באשור ועדת הכספים של הכנסת, והכול בתנאים ובתיאומים שקבע."
מכוח סעיף 9⁽²⁸⁾ לפקודה נחקק צו מס הכנסה (קביעת סכום לעניין השתכרות או רווח מהגרלות ,הימורים או פעילות נושאת פרסים) (הוראת שעה לשנות המס 2003 ו- 2004 התשס"ג- 2003) (להלן:"צו הפטור "או "הצו"), הקובע פטור ממס על רווחי הימורים שאינם עולים על התקרות המנויות בצו.
הפטורים ניתנים לגבי השתכרות או רווח שמקורם בהימורים, בהגרלות או בפעילות נושאת פרסים ,אשר התקיימו בתקופה שבין 1.7.2003 ועד 30.6.2004.
הפטור הקבוע בצו יחול רק על רווחי הימורים שנעשו במסגרת חוקית. לאמור: רווחי הימורים אשר נעשו במסגרת בלתי חוקית – לא ייהנו מהפטור הקבוע בצו.

4.1  תקרות הפטור שנקבעו בצו:
הפטור המלא: בהתאם לסעיף 2 לצו, רווחי הימורים אשר יפחתו מתקרת הפטור שנקבעה בצו יהיו פטורים ממס. תקרת הפטור עומדת כיום על 70,000ש"ח, וסכום זה יתעדכן מעת לעת בהתאם למנגנון העדכון הקבוע בסעיף 120ב לפקודה.
הפטור החלקי: רווחי הימורים אשר לא יעלו על כפל הפטור המלא, יהנו מפטור חלקי. גובה הפטור החלקי הועמד על תקרת הפטור, בניכוי ההפרש בין רווחי ההימורים לבין תקרת הפטור.

4.2    היקף תחולת הפטור :
נישום אשר ישתכר מרווחי הימורים משתי הגרלות שונות באותה שנת מס, יוכל להנות מהפטור הקבוע בצו ביחס לכל הגרלה בפני עצמה. כך לדוגמה, נישום אשר זכה ב- 70,000ש"ח בהגרלת הלוטו שנערכה בתאריך פלוני וב-70,000ש"ח בהגרלה שנערכה שבוע לאחר מכן – יהנה מפטור ממס ביחס לשתי זכיותיו, כל אחת בפני עצמה .
לפי סעיף 4 לצו, נישום אשר רכש כרטיס הגרלה אחד המזכה אותו בשני פרסים שונים, תחושב בעניינו תקרת הפטור ביחס לשני הפרסים גם יחד. באופן דומה, שני נישומים אשר רכשו יחד כרטיס הגרלה אחד, יהנו מתקרת פטור אחת בלבד. לאמור: תקרת הפטור מחושבת ביחס לכרטיס הגרלה ולא ביחס למספר האנשים אשר הכרטיס בבעלותם.
כרטיס מנוי המאפשר לנישום להשתתף במספר הגרלות המתרחשות במהלך תקופת תוקפו של המנוי, יחשב ככרטיס הגרלה נפרד לכל הגרלה והגרלה.

5. שעור מס סופי – ללא התרת ניכויים קיזוזים ופטורים
בסעיף 124ב לפקודה נקבע שיעור המס על רווחי הימורים בידי יחיד. בהתאם לסעיף זה שיעור המס יהיה 25%,וזאת:"בלא זכאות לפטור,להנחה, לניכוי, לזיכוי או לקיזוז כלשהם", כל זאת למעט הפטור שנקבע בצו ולמעט הוצאות הכרוכות בתשלום המס (כגון: הוצאות להכנת דוח ולטיפול בהליכי השומה והערעור) כקבוע בסעיף 17(11) לפקודה.
משמעות הדברים היא כי רווחי הימורים חייבים (כלומר, שאינם פטורים לפי הצו), יחויבו במס בשיעור סופי של 25%. מס זה יחושב מבלי שינוכו מההכנסה הוצאות כלשהן (למעט אלה הקבועות בסעיף 17(11) לפקודה). יובהר כי בכלל זאת, לא יותרו בניכוי הוצאות לרכישת כרטיס ההגרלה נשוא הזכיה או כרטיסי הגרלה אחרים שנרכשו על ידי הנישום במהלך שנת המס .מרווחי ההגרלה לא ניתן לקזז הפסדים שנוצרו לנישום מכל מקור שהוא ,לרבות הפסדים שמקורם עסקי.
המסקנה העולה מן המקובץ היא, שבכפוף לתקרת הפטור שבצו ולניכוי הוצאות לפי סעיף 17(11) לפקודה, רווחי הימורים יתחייבו במס סופי של 25%, וזאת ללא התחשבות בתוצאות ההכנסה והמס של הנישום. יובהר כי סעיף 121 לפקודה אינו חל על רווחים אלו, ולכן רווחי הימורים בהם זכה יחיד שמלאו לו 60 שנים ימוסו בשיעור המס של 25% ולא בהתאם למדרגות המס הקבועות בסעיף 121 לפקודה.

6. חובת ניכוי מס במקור

.6.1   סעיף 164 – חובת ניכוי מס במקור

א.      סעיף 164 לפקודה תוקן כך שהוטלה חובת ניכוי מס במקור גם על מי שמשלם או אחראי לתשלום רווחי הימורים.
ב.      לשר האוצר ניתנה הסמכות לקבוע כי ניכוי המס יהיה כפי שיקבע, גם אם הניכוי יהיה לא בשעת התשלום ולא לפי שיעור מהסכום המשתלם.

.6.2   התקנות
בתקנות מס הכנסה (ניכוי מתשלומים בשל הימורים, הגרלות או פעילות נושאת פרסים), התשס"ג- 2003 (להלן: "התקנות") נקבע שיעור הניכוי מתשלום בשל הימורים הגרלות או פעילות נושאת פרסים, תשלום המס שנוכה לפקיד השומה, דיווח לפקיד השומה ואישורים למקבל התשלום.
הגדרות:
"השתכרות או רווח" – כהגדרתם בצו הפטור ;
"חייב" – אדם המשלם סכומים המהווים השתכרות או רווח בידי המקבל, בין על חשבונו הוא ובין מטעמו או על חשבונו של אדם אחר, שבאמצעותו משתלמים סכומים כאמור, במישרין או בעקיפין, למעט יחיד המשלם סכום כאמור שלא בתחום עסקו או משלח ידו ;
"מקבל" – אדם המקבל סכום בשל השתכרות או רווח כהגדרתם בצו הפטור, כולו או חלקו;
"תשלום" – סכום ששולם כהשתכרות או רווח שאינו פטור ממס לפי צו הפטור, בין אם שולם לאדם אחד ובין אם שולם לכמה בני אדם; ויראו לענין זה כהגרלה או כהימור אחד, לפי הענין, גם הגרלה או הימור ששולבו בהם כמה ניחושים וכן כמה הגרלות או הימורים שנעשו בטופס אחד .
ניכוי המס
בתקנות נקבע כי חייב המשלם תשלום ינכה ממנו מס בשיעור של 25%.
אם התשלום כולו או חלקו בשווה כסף יקבע המשלם את סכום התשלום לפי שוויו. היה התשלום בשווה כסף, יקבע שוויו לענין ניכוי המס לפי מחיר השוק ולא לפי העלות ,זאת בין אם היה שווה הכסף נכס או מוצר ובין אם ניתן כשירות. השווי יכלול גם את מס ערך המוסף. בתקנות הוסמך פקיד השומה להגדיל או להקטין את הסכום האמור .
תשלום המס
חייב ישלם לפקיד השומה עד היום ה- 15 בכל חודש, את סכום המס שניכה בחודש הקודם לפי תקנות אלה, ויגיש לו באותו מועד דו"ח לפי טופס 0102. הדיווח על תשלום המס יעשה בסוג ניכוי067.
בתקנות נקבעו הוראות לגבי הגשת דו"ח שנתי עד לתאריך 31 במרס בשנה שלאחר שנת התשלום. כמו כן חובת מנכה להמציא למקבל אישור על הניכוי, וזאת עד לתאריך 20 במרס בשנה שלאחר שנת התשלום .
ניכוי המס מתשלום אינו פוטר את המקבל מלכלול את התשלום בדין וחשבון על הכנסתו .

7. תחולה
חוזר זה חל על רווחי הימורים שהופקו לאחר התאריך 1.7.2003.

מסקנות העולות מן החוזר:
1. כחלק ממגמתה של התכנית הכלכלית להרחבת בסיס המס, הוסף לפקודה סעיף 2^א המטיל מס על השתכרות או רווח שמקורם בהימורים, בהגרלות או בפעילות נושאת פרסים.
2.  המס שיוטל על רווחי הימורים הנו בשיעור סופי של 25% ללא ניכוי הוצאות וללא קיזוז הפסדים, זיכויים או פטורים. כלומר: ללא התחשבות בתוצאות ההכנסה והמס של הנישום.
3. תושב ישראל יהיה חייב במס בגין השתכרות או רווח מהימורים תהא המדינה בה הופקו רווחים אלה אשר תהא.
4.  גם לאחר חקיקת סעיף 2א לפקודה, נישום אשר יזכה בפרס אותו ניתן לסווג כהכנסה מעבודתו או מעסקו, ימוסה לפי סעיף המקור המתאים ולא לפי סעיף 2^א לפקודה- כלומר חבות במס שתעלה על 25%.
5. הפטור הקבוע בצו יחול רק על רווחי הימורים שנעשו במסגרת חוקית. לאמור: רווחי הימורים אשר נעשו במסגרת בלתי חוקית – לא ייהנו מהפטור הקבוע בצו.
6. סעיף 164 לפקודה תוקן כך שהוטלה חובת ניכוי מס במקור גם על מי שמשלם או אחראי לתשלום רווחי הימורים. בתקנות נקבע כי חייב המשלם תשלום ינכה ממנו מס בשיעור של 25%. עד היום ה- 15 בכל חודש.
7. ניכוי המס מתשלום אינו פוטר את המקבל מלכלול את התשלום בדין וחשבון על הכנסתו .

צו מס הכנסה (קביעת סכום לענין השתכרות או רווח מהימורים מהגרלות או מפעילות נושאת פרסים) , התשס"ג- 2003(656)
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 9(28) ו-243 לפקודת מס הכנסה (להלן – הפקודה), ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני קובע לאמור:
הגדרות
1. בצו זה
"ההפרש" – ההפרש שבין הסכום שהתקבל בשל הימורים, הגרלות או פעילות נושאת פרסים לבין סכום תקרת הפטור;
"השתכרות או רווח" – השתכרות או רווח שמקורם בהימורים, בהגרלות או בפעילות נושאת פרסים כאמור בסעיף 2א לפקודה שנעשו במסגרת חוקית;
צו תשס"ד- 2004 צו (תיקון) תשס"ד- 2004 צו תשס"ה–2005
"תקופת הוראת השעה" – נמחקה;
צו תשס"ה–2005
"תקרת פטור" – סכום של 51,240 שקלים חדשים.
שנה סכום תקרת הפטור
2007 51,240
2006 51,360
2005 50,000
קביעת סכום
צו תשס"ד – 2004 צו תשס"ה – 2005
2. לענין סעיף 9(28) לפקודה, יראו השתכרות או רווח כפטורים ממס, אם הסכום שהתקבל מהימור אחד, מהגרלה אחת, או מפרס אחד, לפי הענין, פחת מתקרת הפטור.
פטור חלקי
צו תשס"ד – 2004 צו תשס"ה – 2005
3. לענין השתכרות או רווח מהימור אחד, מהגרלה אחת או מפרס אחד כאמור, שסכומם עלה על תקרת הפטור ופחת מכפל תקרת הפטור, יראו כפטור ממס  סכום השווה לתקרת הפטור בניכוי ההפרש.
היקף ההגרלה, ההימור או הפרס
4. לענין תקנות אלה יראו כהגרלה אחת כהימור אחד או כפרס אחד גם הגרלה, הימור או פרס ששולבו בהם כמה ניחושים וכן כמה הגרלות או הימורים שנעשו בטופס אחד, והכל בין אם שולמו לאדם אחד ובין אם שולמו לכמה בני אדם.
עדכון סכומים
5.  תקרת הפטור לפי הוראות סעיף 120ב לפקודה, כאילו היתה תקרת הכנסה כמשמעותה באותו סעיף.
תחילה ותחולה
6. תחילתו של צו זה ביום א' בתמוז תשס"ג (1 ביולי 2003) (להלן – יום התחילה) והוא יחול על השתכרות או רווח שמקורם בהימורים, בהגרלות או בפעילות נושאת פרסים שהתקיימו ביום התחילה או לאחריו.
המס שיוטל על רווחי הימורים הנו בשיעור סופי של 25% ללא ניכוי הוצאות וללא קיזוז הפסדים, זיכויים או פטורים.
עוד נקבע בתיקון, כי ינוכה מס בשיעור 25% מהשתכרות או מרווח שמקורם בהימורים, או בהגרלות, או בפעילות נושאת פרסים, כאמור בסעיף 2^א לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א- 1961, העולה על 70,000 ש"ח על פי התנאים שנקבעו בצו.
החיוב במס הורחב, והוא חל גם על השתכרות או רווח שמקורם בהימורים, או בהגרלות, או בפעילות נושאת פרסים, אשר מקורם בפעילות בלתי חוקית.

כיצד מהמרים/משחקים באינטרנט ?

בדרך כלל לשם כניסה לאתר הימורים/משחקים , ניתן לבצע שליפה של מילות מפתח שונות במנועי חיפוש. עם ההגעה לאתר ההימורים תופיע פעמים רבות אזהרה, כי ההימור באתר הנו אסור, אם ההימורים אסורים במקום מגוריו של הגולש.
ההשתתפות בהימורים עצמם מתבצעת באמצעות פתיחת חשבון עם כרטיס אשראי, בעבור הגולש, כאשר יש שקודם לפתיחת החשבון, על הגולש להוריד תוכנה מסוימת מן האתר. בחלק מן המקרים, הגולש נשאל אף למקום מגוריו, וכאשר מדובר במדינה, האוסרת הימורים בכלל, או הימורים דרך האינטרנט בפרט, הגולש ייחסם מפני כניסה לאתר ההימורים.
כבר כאן נעיר בקצרה, כי היות שההימורים אסורים בישראל, לבד מהיתרים ספציפיים על פי חוק, כגון: מפעל הפיס, טוטו וכו', מומלץ לבעלי אתרים כאמור, שהנם תושבי ישראל, להימנע מפרסום אתר כלשהו בישראל. נוסף על כך, אולי אף כדאי לבעלים לעיל להימנע מלאפשר את כניסת תושבי ישראל לאתר. עם זאת ברור, כי בעלי האתר אינם יכולים לבצע סינון מדוקדק ולמעשה, ניתן לעקוף סינון זה באמצעות מתן נתונים מוטעים, באשר למקום מגוריו של הגולש.
נציין כי את הכסף, שבו זכה הגולש, הוא יכול בדרך כלל למשוך ישירות לזכות חשבונו, או לחלופין, בחלק מן המקרים ניתן לקבל את הכסף באמצעות שליח.

היכן ממוקמות החברות המפעילות אתרי הימורים ?

אתרי הימורים רבים מוקמים במדינות, המוכרות גם כמקלטי מס. בדרך כלל כדי לבחור מדינה, כמקום משכנה של חברה שתעסוק בהימורים (דרך האינטרנט), נבחנים מספר קריטריונים כדלקמן:
1.   מדובר במדינה, המתירה עיסוק בהימורים, את ארגונם ואת שיווקם.
2.   מדובר במדינה, שבה שיעורי המס הם נמוכים.
3.   ברבות מן המדינות, שבהן ניתן להקים אתר הימורים, נדרש תשלום אגרה למדינה. סכום האגרה הנדרשת מובא גם הוא בחשבון.
4.   רמת הפיקוח על החברה ועל בעלי האתר – דרישת פיקדון ממפעילי האתר, כערובה לתשלום הזכיות.
בין המדינות המוכרות, הן כמקלטי מס והן כמדינות המתירות הימורים, ולכן הן משמשות בית מוכר לאתרים ולחברות, כאמור, ניתן למנות מדינות דוגמת האי מאן, אנטיגואה, גיברלטר, רומניה, קוסטה – ריקה, הרפובליקה הדומיניקנית ועוד.

היבטי מיסוי: שליטה וניהול

כפי שכבר אמרנו לעיל, ישראלי, המבקש להקים אתר הימורים ולהפעילו, צריך בראש ובראשונה, לשם ביטחונו האישי, להימנע מפנייה ומפרסום לישראלים, כמו גם אולי לנסות למנוע את כניסתם של ישראלים לאתר ההימורים עצמו (שספק אם הנו אפשרי ו/או כדאי).
באשר להיבטי המס, היות שמדובר בתושב ישראל, שמנהל את האתר, הרי כמו בכל חברה, יש להקפיד להקים את אתר החברה ואת החברה בחוץ לארץ – עדיף במדינת מקלט מס , כאשר כל הפעילות, הנוגעת להחלטות מהותיות בחברה, נעשית בחוץ לארץ.
לפעמים, חלק ממפעילי האתרים הללו מתפתים לתפעל את כל האתר ולקבל החלטות מהותיות דווקא בישראל. זאת, היות שאת הפעילות הם מתחילים דווקא כאנשים צעירים, הפועלים מן החדר הנמצא בבית ההורים. סיטואציה זו חייבים לשנות (ועדיף שכבר מלכתחילה, הפעילות לא תתארגן בדרך זו). נציין כי פעילות בדרך זו מקימה סכנות, לא רק בתחום המיסוי, אלא אף בתחום הפלילי – כפי שצוין לעיל.
החשיבות הגדולה בכך, שכל הפעילות המהותית וכן ההקמה (התאגדות) ייעשו בחוץ לארץ, הנה לצורכי מבחן השליטה והניהול. מבחן זה, שנקבע בפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 [להלן – "הפקודה"], לצד מבחן ההתאגדות (שהנו מבחן טכני בסופו של יום), משמש לקביעת מקום מושב החברה. כדי לוודא, כי החברה הנידונה – חברת ההימורים אינה תושבת ישראל – על המקימים להקפיד על כך, שכל ההחלטות המהותיות, התקשרות בחוזים, החלטה על אסטרטגיות שיווקיות ועוד ועוד, ייעשו כולן בחוץ לארץ.
כמו כן עדיף, כי המקימים עצמם שהנם תושבי ישראל לא יועסקו כלל בחברה. לעניין זה נציין, כי פעמים רבות עולה השאלה: האם תושב ישראל יוכל לטוס כל פעם למדינת "מקלט המס"? ואם לא כיצד ניתן יהיה לנהל כך חברה ?
התשובה על כך היא, שהחוק אינו דורש שהשליטה ושהניהול על החברה ייעשו באותה מדינה זרה שבה הוקמה החברה, המפעילה את אתר ההימורים, אלא שהשליטה והניהול ייעשו בחוץ לארץ.
כך, לדוגמה, ניתן לבחור מדינה קרובה יותר לישראל, שבה החברה תחזיק משרדים ובאותה מדינה ייערכו כל הישיבות הרלוונטיות והחשובות. כגון: : מצרים, ירדן, או קפריסין.

סיכום ומסקנות:

1. על פי לשונו היבשה של החוק מהמר ישראלי המהמר דרך מחשבו בישראל באמצעות אתר אינטרנט המגובה בשרת שמיקומו  בחו"ל, עובר עבירה פלילית אף אם הדין בחו"ל במדינת מיקום השרת מתיר הימורים כגון הנ"ל. כמו כן אדם המפרסם פעילות הימורים, מארגן או עורך הגרלה או הימור עובר עבירה פלילית.
2. גם פעילות שאינה חוקית חבה במס בישראל ככל הכנסה אחרת אם על ידי יחיד ואם על ידי חברה.
3. על פי סעיף 2^א רווחי הימורים מהווים הכנסה – תושב ישראל יהיה חייב במס בגין השתכרות או רווח מהימורים תהא המדינה בה הופקו רווחים אלה אשר תהא.
4. המס שיוטל על רווחי הימורים הנו בשיעור סופי של 25% ללא ניכוי הוצאות וללא קיזוז הפסדים, זיכויים או פטורים וללא התחשבות בתוצאות ההכנסה והמס של הנישום.
5. הפטור הקובע בצו לא יחול על רווחי הימורים אשר נעשו במסגרת בלתי חוקית .
6. מומלץ לבחון הקמת חברת OFFSHORE  במדינה אשר מאפשרת פעילות אתרי הימורים. יש לשים לב כי השליטה והניהול לא יתקיימו בישראל.

לקבלת פרטים נוספים או לקביעת פגישת ייעוץ צרו קשר או חייגו 077-7386666