עדכון המידע למעביד – תשלום שכר לעובד שנעדר בשל מזג אוויר
אומנם החורף בישראל אינו קשה במיוחד, אך לעיתים די ביום אחד של שלג או סערה המלווה בגשמים חזקים, כדי לנטרל כמעט מדינה שלמה.
כעת כאשר נראה כי הסופה מאחורינו ועשרות אלפי בתי אב בישראל שמצאו עצמם נצורים מפאת שלג, ההצפות ושיטפונות, מתחילים להתאושש מסוף שבוע קר, נטול חשמל, ובעיקר מתסכל, ניתן לבחון מה קובע החוק בעניין ימי העבודה אשר נדרשו ועוד יידרשו עובדים רבים להפסיד עקב מפגעי הסופה.
מפגע מזג אויר בניגוד למצב בטחוני, פשיטת רגל מעסיק או סגירה זמנית של מקום העבודה עקב החלטת מעסיק, מהווה אקט של Force majeure, או "כוח עליון", כלומר מדובר במשהו שלא ניתן היה לצפות אותו מראש ואיש אינו אשם בו ולכן הסטטוס המשפטי של מקרה זה שונה ממקרים רבים אחרים.
בחוקי העבודה אין התייחסות למקרים של הפסקות בעבודה או של היעדרות מעבודה, כתוצאה ממזג האוויר.
הדין הוא, כי בעיקרון- עובד שנעדר מעבודתו אינו זכאי לשכר עבודה, אלא אם כן היעדרות זו והתשלום בעדה מוסדרים בחוק (כגון: מחלה, חופשה וכו'), בהסכמים קיבוציים, בצווי הרחבה או בחוזה אישי. עם זאת, ההלכה היא, כי עובד יהיה זכאי לשכרו, גם אם הוא לא עבד בפועל, אך הוא התייצב לעבודה, והוא מוכן ומזומן לעבוד והמעביד מיוזמתו לא סיפק לו עבודה. (לדוג' אם עובד הצליח להגיע למקום העבודה ביום שלג למרות הכל –אך לא היה בידיו מפתח כדי להיכנס)
במקרה של היעדרות מהעבודה עקב פגעי מזג אוויר, או כאשר לא ניתן לבצע את העבודה בשל כך – אין מדובר במצב, שבו המעביד מונע באופן חד-צדדי מן העובד לעבוד [ואם הוא מונע – אכן יחויב המעביד, כאמור], אלא מדובר במצב, שבו נמנע מהעובדים ומהמעביד כאחד להגיע לעבודה, או לבצעה עקב "כוח עליון".
לפיכך, ובהיעדר כל הוראה חוקית – מעביד אינו מחויב בתשלום שכר עבודה בעד היעדרות עקב מזג האוויר, אלא אם כן קיים הסדר אחר, המעוגן בהסכם קיבוצי, בצו הרחבה או בחוזה אישי.
יש לציין, כי בהעדר הסדר לתשלום בעד היעדרות כאמור, הרי, בתנאים מסוימים, יוכל המעביד לזקוף ימים אלו על חשבון החופשה השנתית של העובדים, בכפוף לדרישות הקבועות בחוק. זאת במטרה למנוע מרמור, וכעיין פשרה עם העובדים.
בברכת חורף בריא לכולנו,
לשירותכם,
מחלקת שכר
דב וינשטיין ושות’ – רואי חשבון.
ניתן להעביר שאלות במייל ואדאג לענות לכם בהקדם.
salary1@wcpa.co.il