אמנות למניעת כפל מס
בעידן הגלובליזציה והסחר הבינלאומי נוצר קושי בזיהוי מקור ההכנסה של חברות ואנשים, ועל כן שאלת מקום חבות המס הפכה מורכבת יותר.
ישנן שתי גישות בהן נוהגות מדינות לקבוע את מקור ההכנסה, טריטוריאלית ופרסונאלית.בגישה הטריטוריאלית ממסים במדינה בה מופקת ההכנסה. ובגישה הפרסונאלית ממסים על פי אזרחותו ו/או מקום מושבו של האדם. בכל מדינה בוחרים דרך אחת או משלבים בין הדרכים, ועל כן לעיתים רבות נוצרות כפילויות בהן שתי מדינות שונות ולעיתים יותר דורשות מס כפול מנישום בשל אותה עסקה, נוצר כפל מס.
בישראל הכנסה חייבת במס על בסיס הגישה הפרסונאלית, כלומר תושב ישראל באשר הוא חייב במס בישראל על כל הכנסה שהוא מפיק בכל מקום בעולם. יחד עם זאת לפי סעיף 2 לפקודת מס הכנסה ממסים גם באופן טריטוריאלי כאמור: "הכנסה שנצמחה, שהופקה או נתקבלה בישראל". כך שייתכן שאזרח אמריקאי, שגר בישראל הוא תושב ישראל לצרכי מס.
במהלך השנים נוצר נוהג בין מדינות לחתום על אמנות מס, אמנות אלו קובעות כללים להסדרת אופן חיוב המס כאשר ישנן עסקאות אשר לפי חוקי המס הפנימי של כל מדינה חייבות במס בשתי המדינות. מטרת האמנות באמצעות מניעת כפל המס היא לעודד סחר בינלאומי והשקעות של תושבי חוץ בכל מדינה נושא שהפך הכרחי לשגשוג הכלכלי הפנימי ועל מנת להשתלב בכלכלה העולמית. מרבית אמנות המס מבוססות על מודל בינלאומי מקובל של הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD – Organization for Economic Co-operation and Development) וחלקן מבוססות על אמנת האו"ם. ישנן מספר אפשרויות חלוקה שהאמנות נוקטות, חלק מהאמנות והסעיפים באמנות מחלקים את המיסוי בין שתי המדינות , חלקן מגדירות על פי קריטריונים מסוימים מדינה אחת בה תחול חבות המס.
לעיתים צצה הסוגיה בה הנישום הוא תושב בשתי מדינות, לשם כך ברוב האמנות נקבעו מבחנים שוברי שוויון על מנת לקבוע את מקום מושבו של הנישום לצרכי מס, המבחנים הם לפי הסדר: מקום בית הקבע של הנישום, מרכז האינטרסים החיוניים שלו, מקום בו הנישום נוהג לגור, במידה ואף אחד מהמבחנים הללו לא נתנו הכרעה, תיקבע התושבות בהסכמה בין הצדדים.
הגלובליזציה והיעדר הגבולות עושים צעד אחד קדימה בהקשר הנ"ל בכך שבאמנות מוסדרת התחייבות לחילופי מידע הדדיים אשר גוברת על הוראות בדבר חובת הסודיות שבחוקי המס.
ישראל חתמה עד כה על אמנות עם 48 מדינות :
אוסטריה, אוקרינה, אירלנד, אנגליה, אסטוניה, ארה"ב, אתיופיה, בולגריה, בלגיה, בלרוס, ברזיל, ג'מאייקה, גרמניה, דנמרק, דרום אפריקה, דרום קוריאה, הודו, הולנד, הונגריה, וייטנאם, טיוואן, יוון, פולין, פורטוגל, פיליפינים, פינלנד, הרפובליקה הצ'כית, צרפת, קנדה, קרואטיה, רומניה, רוסיה, שוודיה, שוויץ, תורכיה, תאילנד.
חלק מהאמנות מתמקדות רק בהסדרת מיסוי ימי ואווירי, ורובן מסדירות את רוב ההיבטים המיסויים האפשריים שיכולים לצוץ בשל יחסים עסקיים בין המדינות.
האמנות הסטנדרטיות המבוססות על האמנה של ה – OECD מסדירות את חיוב המס בגין רווחים עסקיים, רווחי הון, דיבידנדים, ריבית, תמלוגים, שכר עבודה ועוד. בנוגע לרווחים עסקיים, אומרת האמנה כי רווחים אלו יחויבו במדינה בה רשומה החברה, אלא אם ניתן לייחס חלק מהרווחים למוסד קבע הנמצא במדינה האחרת ואז ניתן למסות באופן יחסי רווחים אלה.
דיבידנדים מחויבים במדינת התושבות של המקבל, אולם אם המקבל הוא בעל הזכות שביושר ניתן לחייב במס גם במדינת התושבות של החברה באחד מהסכומים הבאים:
- 10% מסכום ברוטו של הדיבידנד אם הדיבידנד במדינת המקבל הייתה פטורה ממס, או בשיעור נמוך.
- ביתר המקרים שיעור של מחצית המס המקובל אך שלא יעלה על 12.5% ולא יפחת מ- 7.5%.
ריביות מחויבות גם הן במדינת התושבות של המקבל, אולם אם המקבל הוא בעל הזכות שביושר ניתן לחייב במס גם במדינת התושבות של החברה באחד מהסכומים הבאים:
- 5% במקרה של בנק או מוסד פיננסי אחר
- 10% ביתר המקרים
הכנסת עבודה תתחייב על הבסיס הפרסונאלי, במדינת התושבות של העובד אם העבודה שנעשתה במדינה האחרת עומדת בתנאים הבאים: השהות שלו במדינה האחרת לא עלתה על 183 ימים מצטברים ב – 12 חודשים, המעביד אינו תושב המדינה האחרת והמשלם אינו בעל מוסד קבוע במדינה האחרת.
האמנות מסדירות היבטים מיסויים נוספים, ניתן לראות בהרחבה באמנה עם בולגריה:
האמנה עם ארה"ב היא שונה מרוב האמנות בשל הגדרת מקום חבות המס. ארה"ב פועלת עפ"י גישה טריטוריאלית ועל כן בניגוד לאמנות המבוססות על אמנת ה – OECD, באמנה זו המדינה הראשונה בה תחויב עסקה במס היא מקום מושבו של המשלם. זולת כמובן חריגים כגון מוסד קבע במדינה האחרת. למדינה האחרת יש זכות מיסוי שיורית, זכות זו באה לידי ביטוי על ידי זיכוי מס על המס ששולם מחוץ לגבולות אותה המדינה.
בנושא אמנות המס בולטות בהיעדרן אמנות עם אוסטרליה והונג קונג, שתי מדינות אשר מקיימות קשרים עסקיים ענפים עם חברות בישראל. בשל כך נפוץ בעסקאות עם המדינות הללו השימוש ב"מחירי העברה" קביעת מחירים בעיקר בין צדדים קשורים במדינות שונות על מנת להעביר רווחים ממדינה למדינה ולצמצמם את נטל המס על רווחים אלו (ראה מאמר מורחב בנושא באתר של "רו"ח דב ויינשטיין"
מחירי העברה אתר דב ויינשטיין ושות' | מאמרים נוספים
אתה מוזמן ליצור קשר עם אחד מרואי החשבון שלנו היום.
לקבלת פרטים נוספים או לקביעת פגישת ייעוץ חייגו 077-7386666