מימון חוץ בנקאי
מימון חוץ בנקאי – במדינת ישראל כמעט ולא קיים שוק של מימון חוץ-בנקאי: איגרות חוב, מניות, אג"ח מגובות משכנתאות, ניירות ערך מסחריים, "פרייווט אקוויטי" וכו'. תחת זאת, כמעט כל המימון של החברות מתבצע על ידי הבנקים, ובכלל זה המימון הקצר והארוך כאחד, גם החוב וגם ההון.
נדמה כי כל בר דעת מבין היום כי המשק הישראלי זקוק למימון חוץ-בנקאי – כדי לשכלל ולייעל את שוק ההון, להוזיל מחירים, כדי לאפשר לפירמות עסקיות וליחידים לממש את מלוא הפוטנציאל שלהם, ובעיקר להקטין את התלות בבנקים. התלות הזאת מסוכנת לא רק לחברות אלא למשק כולו – כפי שזכינו לראות לפני שנתיים כאשר התעורר חשש כבד ליציבות מערכת הבנקאות ונגיד בנק ישראל הזהיר שקריסת בנק ישראלי מוביל שוב אינה תסריט דמיוני.
מעבר לים, אחת הסיבות העיקריות לכך שהמשק האמריקאי לא נקלע למשבר בעקבות המפולת בוול סטריט בשנת 2000 היא ששוק ההון האמריקאי מבוזר. אם הבנקים היו המממנים העיקריים של הסקטור העסקי בארה"ב – מפולת היתה יכולה ליצור משבר פיננסי אדיר שהיה מביא לגל פשיטות רגל אדיר של בנקים. זה לא קרה בארה"ב וגם לא באירופה. בישראל לא היינו רחוקים מהמצב הזה.
הבדל מהותי זה בין מצב הדברים בישראל ובין אלה של מדינות ארגון ה- Organization for Development and Economic Co-operation (OECD) ובכללן מדינות מערב אירופה וארצות הברית קשורה בפערי המדיניות בהסדרת עסקים קטנים ובינוניים. הללו זוהו על ידי הארגון כמנוע הצמיחה העיקרי וכלי מרכזי להתמודדות באבטלה. כמענה לכך, במדינות מרכזיות בארגון כגון ארצות הברית, יפן וצרפת חוקק חוק העסקים הקטנים והבינוניים. כיום מדווח ארגון ה OECD – כי ההשקעה בעסקים קטנים ובינוניים זהה בגודלה להשקעה בתשתיות. שונה המצב במדינת ישראל בה קיים חוסר מודעות למידת החשיבות של עסקים קטנים ובינוניים כמקור צמיחה ותעסוקה למשק. בפרט, ההשקעה בעסקים הללו זניחה בהשוואה להשקעה בתשתיות. וכך, בשנים האחרונות במשך כל שנה נסגרים כ- 50.000 עסקים לערך בישראל.
נדמה כי אין חולק כיום בארץ שאין פתרון מספק לדרישות המימון של עסקים קטנים ובינוניים. קשיים מימוניים מתחלקים לשניים. הקושי העיקרי בעסקים קטנים הוא מצוקת הון חוזר. המצוקה הזו מחמירה עם הידרדרות מוסר התשלומים במשק, ובפרט מוסר התשלומים של מוסדות ממשלתיים וציבוריים, ועם התארכות אשראי הספקים
משלושים יום לשישים יום ולתשעים יום ואפילו יותר. הקושי השני הוא גיוס של הון להשקעות חדשות והוא נושא הרשימה שלהלן.
וכך, לצד בעיית מודעות לחשיבותם של עסקים קטנים ובינוניים, קיימות גם בעיות חיצוניות למערכת הבנקאות הישראלית. הקושי המרכזי נעוץ בהיעדרו המורגש של שוק כספים חוץ-בנקאי ובשוק הון מקרטע. מדובר בשוק אשר אמור לספק שתי תכליות. הראשונה, תחליפים לפקדונות ולאשראים לטווחים קצרים בכלל, ולשירותי ניהול של תזרים מזומנים בפרט. התכלית השנייה שאמור היה שוק הכספים החוץ בנקאי לספק היא במקורות חסכון ארוכי טווח למימון השקעות בנכסים קבועים. נכון להיום, לבנקאות הישראלית יש, למעשה, מונופול על אספקת שירותים אלה, ושרותים נילווים להם, בעיקר למשקי בית ובמידה רבה למגזר העסקי. וכך, מצוי המשק הישראלי במציאות פחות תחרותית ופחות יעילה ובעל פוטנציאל צמיחה ירוד יותר.
נכון להיום היקף האשראי הבנקאי הולך ומצטמצם ומאידך, הבנקים צמצמו את סיועם ללווים גדולים ומשקי בית. בנק ישראל פועל, כך נדמה, לצמצום היקף הלוואות ללווים גדולים. עם הגידול בריכוזיות המערכת הבנקאית בישראל, ובעיקר של שני הבנקים הגדולים, לא פלא שניכרת מגמה משלימה של פנייה לשוק אפור וחלופות גרועות מזו. התוצאה היא היעדר צמיחה מספקת בכלל המשק, זאת בעוד שהבנקים מראים גידול חד במחזורים במשך השנה. אם לא די בכך, מגמת
המשקיעים לשנאת סיכון עלולה להביא לירידת ערך הנכסים וליצור קשיי מימון לעסקים וחברות רבים. חלק מעסקים אלה כבר כורעים תחת נטל חוב כבד כלפי הבנקים, באשר רבים מהם סובלים מבסיס הון צר.
לא זו בלבד, אלא שלמרות חשיבותו הניכרת, הנושא לא זכה עד עתה לטיפול הולם של קובעי המדיניות, למעט שאלת צמצום השליטה של הבנקים על תאגידים ריאליים אשר בוצע במהלך שנות ה-90. מצב זה אפשר לבנקים להרחיב את אחיזתם בענף השירותים הפיננסיים. פרט לבנקאות מסחרית – קבלת פקדונות ומתן אשראי, בעיקר לטווח קצר ובינוני – עיסוקם מקיף היום: קופות גמל (לרבות ניהול קופות
מיפעליות שאינן בבעלותם); קרנות השתלמות; קופות פיצויים; קרנות נאמנות; חברות נאמנות; ייעוץ השקעות; חברות חיתום; תיווך בקנייה ומכירה של ני"ע בורסה, בארץ ובחו"ל ; ניהול חשבונות ניירות ערך למשמרת; מימון פרוייקטים ארוכי טווח; מעורבות בקרנות הון סיכון; ניהול תיקים ובנקאות פרטית; כרטיסי אשראי; חברות ליסינג; בעלות חלקית, לרבות ייצוג במועצות המנהלים, של חברות וסוכנויות ביטוח; בעלות חלקית, לרבות ייצוג במועצות המנהלים, של חברות פעילות בשוק ההון; היערכות להשתתף במיכרזים לרכישת קרנות פנסיה; בניית מעקפים על ההגבלה של שליטה בתאגידים ריאליים, באמצעות הסדרים מיוחדים המקנים להם מעמד מועדף בתאגידים אלה, שאינו עקבי עם החזקה פיננסית פסיבית של עד 20%, כפי
שהותר להם. ברירת המחדל שנותרה בעינה היא, אפוא, קיבוע הריכוזיות הפיננסית בישראל תוך שימור כוחם של הבנקים כאמור.
ברי כי, נוצר צורך דחוף לתת מענה מבני לבעייה זו. הדרך הנכונה לשיפור המבנה התחרותי של ענף השירותים הפיננסיים היא בהפרדת בעלויות כדרך המלך לשיפור המבנה התחרותי ולמניעת ניגודי עניינים
והסרת חסמים לפיתוח שווקים ומכשירי שוק, בתחומי הרגולציה והמיסוי לשם יצירת שוק כספים חוץ-בנקאי אשר איננו קיים היום.
למצער, רבים מבעלי עסקים קטנים ובינוניים מתקשים להתמודד מהמיתון שחלף ומצבת החובות לבנקים מעיקה עליהם בעבודה השוטפת והם מעוניינים באשראי זמין ממקורות חדשים. הלכה ולמעשה, מחנק האשראי אינו מאפשר להם לפתוח ביוזמות עסקיות חדשות. סימנים מעודדים אחדים ניכרים דווקא מצידם של גופים חוץ-בנקאיים אשר החלו בשנים האחרונות להתפשט בארץ, ולו בהיקפים כלכליים מצומצמים, לעת עתה, כמתואר בטבלה שלהלן.
לקבלת פרטים נוספים או לקביעת פגישת ייעוץ צרו קשר או חייגו 077-7386666
