<?xml version="1.0" encoding="UTF-8"?><rss version="2.0"
	xmlns:content="http://purl.org/rss/1.0/modules/content/"
	xmlns:wfw="http://wellformedweb.org/CommentAPI/"
	xmlns:dc="http://purl.org/dc/elements/1.1/"
	xmlns:atom="http://www.w3.org/2005/Atom"
	xmlns:sy="http://purl.org/rss/1.0/modules/syndication/"
	xmlns:slash="http://purl.org/rss/1.0/modules/slash/"
	>

<channel>
	<title>מאמרים כללי Archives - Dov Weinstein &amp; Co. Certified Public Accountants (Isr)</title>
	<atom:link href="https://www.wcpa.co.il/category/articles-heb/articles-general-heb/feed/" rel="self" type="application/rss+xml" />
	<link>https://www.wcpa.co.il/category/articles-heb/articles-general-heb/?lang=he</link>
	<description>Dov Weinstein &#38; Co. Certified Public Accountants (Isr)</description>
	<lastBuildDate>Sun, 10 Nov 2019 18:51:37 +0000</lastBuildDate>
	<language>he-IL</language>
	<sy:updatePeriod>
	hourly	</sy:updatePeriod>
	<sy:updateFrequency>
	1	</sy:updateFrequency>
	<generator>https://wordpress.org/?v=6.7.2</generator>
	<item>
		<title>מהי הישות העסקית הטובה ביותר עבור משקיעים ישראלים בארה”ב?</title>
		<link>https://www.wcpa.co.il/%d7%9e%d7%94%d7%99-%d7%94%d7%99%d7%a9%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a2%d7%a1%d7%a7%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%98%d7%95%d7%91%d7%94-%d7%91%d7%99%d7%95%d7%aa%d7%a8-%d7%a2%d7%91%d7%95%d7%a8-%d7%9e%d7%a9%d7%a7%d7%99/</link>
		
		<dc:creator><![CDATA[Dov Weinstein]]></dc:creator>
		<pubDate>Mon, 06 Aug 2018 05:31:39 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[מאמרים]]></category>
		<category><![CDATA[מאמרים כללי]]></category>
		<guid isPermaLink="false">http://www.wcpa.co.il/?p=10460</guid>

					<description><![CDATA[<p>משקיעים ישראלים בארה”ב &#8211; בחירת הצורה העסקית הטובה ביותר היא אחת ההחלטות הראשוניות החשובות ביותר עבור השקעה חדשה או  בעל עסק העומד להיכנס לעסקים בארה&#34;ב. ישנן מספר אפשרויות: תאגיד סי (C-Corp), תאגיד אס (S-Corp), חברה בערבון מוגבל (בע&#34;מ), שותפות בערבון מוגבל (LLP) או שותפות. ישנם יתרונות וחסרונות הפועלים תחת כל צורות ההתאגדות הללו. בבחירת הצורה [&#8230;]</p>
<p>The post <a href="https://www.wcpa.co.il/%d7%9e%d7%94%d7%99-%d7%94%d7%99%d7%a9%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a2%d7%a1%d7%a7%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%98%d7%95%d7%91%d7%94-%d7%91%d7%99%d7%95%d7%aa%d7%a8-%d7%a2%d7%91%d7%95%d7%a8-%d7%9e%d7%a9%d7%a7%d7%99/">מהי הישות העסקית הטובה ביותר עבור משקיעים ישראלים בארה”ב?</a> appeared first on <a href="https://www.wcpa.co.il">Dov Weinstein &amp; Co. Certified Public Accountants (Isr)</a>.</p>
]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[<p>משקיעים ישראלים בארה”ב &#8211; בחירת הצורה העסקית הטובה ביותר היא אחת ההחלטות הראשוניות החשובות ביותר עבור השקעה חדשה או  בעל עסק העומד להיכנס לעסקים בארה&quot;ב. ישנן מספר אפשרויות: תאגיד סי (C-Corp), תאגיד אס (S-Corp), חברה בערבון מוגבל (בע&quot;מ), שותפות בערבון מוגבל (LLP) או שותפות. ישנם יתרונות וחסרונות הפועלים תחת כל צורות ההתאגדות הללו. בבחירת הצורה המתאימה, חשוב לקחת בחשבון מספר גורמים, הקשורים למס בארה&quot;ב ושאינם קשורים למיסוי, כולל חבות בעלים, מיסוי, ניהול ומבנה בעלות.</p>
<p><strong>חבות בעלים</strong></p>
<p>הגורם הראשון שיש לקחת בחשבון הוא חבות הבעלים. לצורות ישות  שונות ישנם רמות משתנות של הגנה מפני לחבות הבעלים שלהם. מטרתו של הגנת חבות היא להגבלת החבות הפוטנציאלית של הבעלים לרמת ההשקעה של כל אחד. החשיבות של חבות מוגבלת ניתן לתיאור על ידי דוגמה. אם עסק פועל בצורה שאינו מציע הגנה מפני חבות, הנכסים האישיים של הבעלים, כולל בתיהם, חשבונות בנק, ורכושם הפרטי, עומדים לרשות הנושים של העסק. ניתן למנוע בעיה זו על-ידי ארגון עסק חדש כישות המספקת הגנה על חבות.</p>
<p>במסגרת חוקי המדינות, הצורה הרחב ביותר של הגנה סטטוטורית מפני חבות המוענקת לבעלי המניות של תאגידים (C-Corps and S-Corps) וחברי LLCs. בעלי המניות וחברים מוגנים מפני חבות חוזית, וחבות נזיקין החלות על העסק. הגנה רחבה זו פירושה כי החברים ובעלי המניות מוגנים מפני חבות אישית עבור כל חובות עסקיים או מחויבויות.</p>
<p>LLPs ושותפויות, מציעים רמות חלשות יותר של הגנה מפני חבות הישות.   LLP’s מספקות מה שנקרא הגנת &quot;מגן-חלקי&quot;, הגנת מגן-חלקי, מבודדת שותפים מאחריות בשל מעשים  של השותפים שלהם (למשל רשלנות), אך אינה מגינה על השותפים מפני חבות חוזית של ה- LLP. שותפויות כלליות אינם מציעים הגנת חבות כלשהו  לשותפים שלהם. לשותף בשותפות כללית חבות אישית ללא הגבלה לכל התחייבות או חבות שנעשו על ידי השותפים שלו, העסק או הסוכנים של השותפות.</p>
<p>על מנת להשיג רמת ההגנה הטובה ביותר עבור הבעלים, על חברות הזנק להתארגן כ- C-Corp, S-Corp או LLC כי מסגרות אלו מציעות גם הגנה מפני חבות חוזית וגם הגנה מפני חבות נזיקין. אין שום חיסרון להסרת  מסגרת השותפות מטעמי חבות  כי מסגרת ה- LLC  עדיין יכולה לנצל את היתרונות המס של שותפות, כפי שמתואר להלן. בנוסף, חבות מוגבלת תהיה שימושית כאשר מחפשים משקיעים. המשקיעים נוטים יותר להשקיע בחברה המספקת הגנה מפני חבות, וייתכן במציאות, שמשקיעים יהיו מוכנים להשקיע בעסק חדש, רק אם הוא מציע הגנה מפני חבות.</p>
<p>לבסוף, כאות אזהרה, עסק שאינו רשום במסגרת ישות כלשהי נחשבת או כאל שותפות כללית (בעלים מרובים) או כחברה בבעלות יחיד.  מסגרות אלו אינם מספקים הגנת חבות כלשהו , לכן, לכל אחד מהבעלים חבות ללא הגבלה לחובותיו ומחויבותו של עסק. לפיכך, כל עסק צריך להיות רשום בהקדם האפשרי על מנת להגן על הנכסים הפרטיים של הבעלים.</p>
<p><strong>שיקולי מס</strong></p>
<p>הנושא הבא שיש לקחת בחשבון הוא מיסוי. שלוש הישויות הנותרות, C-Corp, S-Corp, LLC, כולם מטופלים באופן שונה לצורכי מס.</p>

C-Corporation

<p>C-CORPS   נחשבות לישויות נפרדות, החייבות במס תחת פקודת מס הכנסה של ארצות הברית.  ההשלכה הידוע ביותר לקיומו הנפרד זו היא כי הכנסותיה של C-Corp ימוסה פעמיים, קודם כל כאשר ההכנסות מוכרות ברמת  התאגיד , ושוב כאשר הכנסה מחולקת לבעלי המניות. יותר חשוב עבור חברות הזנק, מעמד C-Corp מונעת מתאגיד מלהעביר הפסדים לבעלי המניות. לפיכך, בעלי מניות של C-Corp לא יוכלו לנצל באופן מידי הפסדי הזנק. עם זאת, מכיוון שמותר ל- C-Corp לנצל ההפסדים עד חמש שנים, החברה יוכלו לקזז הכנסות החברה כאשר העסק יהפוך לרווחי.</p>

S-Corporation לעומת LLC 

<p>מסגרת LLC מציעה גמישות מס מרבית כי <a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Limited_liability_company">LLC</a> יכול לבחור לשלם מיסים כמו שותפות או כמו תאגיד. בשלב ההזנק, טיפול כשותפות לעניין מיסוי  מציע יתרונות רבים יותר, אך LLC יכול לבחור להיחשב כתאגיד כאשר טיפול זה הופך להיות יותר מועיל. הטיפול ב-LLC הממוסה כשותפות היא כאל ישות &quot;מעבר&quot;. באופן דומה, תאגיד לפי  חוקי המדינה שבחרה לטיפול לעניין מסים פדרליים כ-S-Corp גם מטפול כישות  &quot;מעבר&quot;. טיפול &quot;מעבר&quot; מאפשרת הכנסות והפסדים  ברמת העסק ל&quot;עבור&quot; לבעלים. הבעלים כוללים את חלקם בהכנסות והפסדים של החברה בדוחות המס הפרטיים שלהם (הנקרא &quot;החלק לחלוקה&quot;). ההכנסה ימוסו  לפי דרגות המס האישיים של הבעלים, ואת ההפסדים אפשר לקזז  מול הכנסות  ממקורות אחרות. חשוב לציין כי בעלי מניות ב- S-Corp ושותפים ב-LLC ימוסו על החלק לחלוקה בין אם הכספים חולקו בפועל ובין אם לא.</p>
<p>באופן כללי, הבעלים ב- LLC, S-Corp רשאים לנכות את חלקם בהפסדי העסק  עד הבסיס של אחזקתם בחברה (סכום ההשקעה). ההבדל העיקרי בין –LLC  ו S CORP  במצב של הזנק  היא כי LLC מציעה פוטנציאל של בסיס  גבוה יותר של תיקונים כלפי מעלה. לחברים ב LLC  היכולת להגדיל את חלק ההשקעה שלהם בחברה לפי חלקם ב התחייבויות חוץ של ה LLC.  מתייחסים  לכל חבר הוא כאילו הוא אישית לווה את חלקו בהתחייבויות של ה  LLC ותרם הסכום הזה ל- LLC. לעומת זאת, בעלי המניות ב- S-CORP אינם יכולים להגדיל השקעתם בחברה לפי חלקם בהתחייבויות של S-Corp לצדדים שלישיים.</p>
<p>ישנם כמה חסרונות למסגרת ה- LLC. תחת פקודות  השותפות, חלקו של חבר ב- LLC בחלוקת הרווחים מהווה הכנסות   עבודה עצמית ולכן כל חלקו חייבת במס הכנסה. עם זאת, חברי LLC  פאסיביים, שאינם משתתפים בניהול ה- LLC,  בדרך כלל יכול להימלט  ממיסוי על עבודה עצמית. &quot;חריגת השותף המוגבל &quot; הניתנים על ידי פקודת מס הכנסה  נועד כדי להחיל אותם שותפים ש &quot;רק המשקיעים&quot; ולא מי שמשתתף באופן פעיל ונותן  שירותים עבור שותפות בתפקידם כשותפים.</p>
<p>לעומת זאת, ה-S Corp יכול לסווג אסטרטגית החלק לחלוקה  כדי למזער את הטלת המס (היכולת לתחמן חלוקות כדי להימנע ממיסים חושפת את ה-  S-CORP ובעלי המניות שלו לביקורות תכופות דבר המהווה  עוד חיסרון). עם זאת, במצב הזנק, החיסרון הזה היא מזערית כי רוב חברות הזנק אינם מפיקים הכנסות גדול משמעותיות במהלך השנים ההתחלתיים  שלהם.</p>
<p>חיסרון מס משמעותי נוסף בארגון כ -S Corp מוצאים בכללי הזכאות של תת-פרק- S. לפי ת-פרק S  תאגיד לא יהיה זכאי לטיפול כ-S-Corp אם העסק: (א) יש יותר מ-100 בעלי המניות, (ב) יש בעל מניות שאינו יחיד (קרי חברות, שותפויות או נאמנויות), (ג) יש בעל מניות שהוא תושב זר, או (ד) יש יותר מסוג  1 של מניות.</p>
<p>לצורכי מס, ארגון כ- LLC היא האופציה הטובה ביותר עבור חברות הזנק. למרות שגם S-Corp וגם LLC מציעים את היתרון של טיפול &quot;מעבר&quot;, ה- LLC מאפשרת לחבריה לנכות יותר הפסדים בגלל תקנות התאמת הבסיס המיטיבים. יתר על כן, ארגון כ- LLC משחררת הזנק מכללי הזכאות של S-CORP. בסופו של דבר, למרות שה- S-CORP  יכול לאפשר חיסכון במס תעסוקה עצמי, גורם זה לא יהיה חשוב עד שהעסק מתחיל להפיק רווחים.</p>
<p><strong>בעלות וניהול</strong></p>
<p>גם S-Corp וגם C-Corp חייבים לציית לנהלים פורמליים של חברות , דבר שעלול להוביל לעלויות ומאמצים מוגברים. תאגידים חייבים ב מסמכי ההתאגדות ותקנון, הנפקת מניות, ובחירת דירקטורים. תאגידים חייבים גם לכנס ישיבות דירקטורים, לשמור פרוטוקולים של הישיבות  ולפעול  ברמה גבוהה יותר של התאמה לתקינה.</p>
<p>ה-LLC מציעה גמישות רבה יותר של ניהול. ה- LLC אינו מנוהל על פי מסמך התחלתית, שנקרא הסכם ההפעלה. למרות דמיון ל מסמכי ההתאגדות של תאגיד, יותר קל לשנות הסכם הפעלה  לפי התפתחות העסק. ה- LLC הוא או &quot;מנוהל חברים&quot; או מנוהל מנהלים&quot; היא &quot;. ב-LLC  המנוהל על ידי חברים, חברים מקבלים את ההחלטות היומיומיות של החברה. ב-LLC  המנוהל על ידי מנהלים  החברים בוחרים מנהלים להפעיל חלקים ספציפיים של העסק, או לחילופין את העסק בכללותו.  הסכם ההפעלה גם יקבע החלטות הדורשות הצבעת החברים. לפי חוקי</p>
<p>רוב המדינות , זכות ההצבעה היא לפי ראש (כלומר כל חבר יקבל קול); אלא אם כן הסכם ההפעלה קובע כי ההצבעה תהיה להתבסס על החלק בהון (אנו מציעים אפשרות זו).</p>
<p>הבחירה הטובה ביותר של ישות</p>
<p>בחירת  צורת ישות נכונה  יכולים להביא בעקבותיו הצלחה או כישלון של עסק חדש אן השקעה. למרות שלכל צורות ההתאגדות שנזכרו למעלה יש יתרונות משלהם , צורת ה-LLC היא פתרון יעיל וחסכוני עבור חברת הזנק המחפשת הגנת חבות, הטבות המס גמישות ואופציות ניהול גמישות.  כל מצב הוא שונה, ואנו מעודדים עסקים להתייעץ עם משרדנו ועורכי דינם לפני ביצוע החלט.</p>
<p>משקיעים ישראלים בארה”ב <a href="http://www.wcpa.co.il/%d7%9e%d7%90%d7%9e%d7%a8%d7%99%d7%9d/">עוד מאמרים</a></p>



<strong>ישות</strong>
<strong>בעלות</strong>
<strong>חבות</strong>
<strong>מיסים</strong>


בעלות יחידית
אדם אחד
חבות אישית ללא הגבלה
מס אישי בלבד


שותפות
שניים או יותר
חבות אישית ללא הגבלה אלה אם הוקם כשותפות מוגבלת
מס עצמאי (למעט שותפים מוגבלים)</p>
<p>מס אישי


LLC
אחד או יותר
הבעלים אינם אחראים באפן אישי
מס עצמאי</p>
<p>מס אישי או מס חברות


C-CORP
אחד או יותר
הבעלים אינם אחראים באפן אישי
מס חברות


S-CORP
אחד או יותר, אבל לא יותר מ 100 וכולם חייבים להיות אזרחי ארה&quot;ב
הבעלים אינם אחראים באפן אישי
מס אישי



<p>The post <a href="https://www.wcpa.co.il/%d7%9e%d7%94%d7%99-%d7%94%d7%99%d7%a9%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a2%d7%a1%d7%a7%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%98%d7%95%d7%91%d7%94-%d7%91%d7%99%d7%95%d7%aa%d7%a8-%d7%a2%d7%91%d7%95%d7%a8-%d7%9e%d7%a9%d7%a7%d7%99/">מהי הישות העסקית הטובה ביותר עבור משקיעים ישראלים בארה”ב?</a> appeared first on <a href="https://www.wcpa.co.il">Dov Weinstein &amp; Co. Certified Public Accountants (Isr)</a>.</p>
]]></content:encoded>
					
		
		
			</item>
		<item>
		<title>אחזקת נכסים במשפחות בהן יש נישואים שניים</title>
		<link>https://www.wcpa.co.il/%d7%90%d7%97%d7%96%d7%a7%d7%aa-%d7%a0%d7%9b%d7%a1%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%97%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%94%d7%9f-%d7%99%d7%a9-%d7%a0%d7%99%d7%a9%d7%95%d7%90%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%a0%d7%99/</link>
		
		<dc:creator><![CDATA[Dov Weinstein]]></dc:creator>
		<pubDate>Mon, 26 Jun 2017 15:03:15 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[מאמרים]]></category>
		<category><![CDATA[מאמרים כללי]]></category>
		<guid isPermaLink="false">http://www.wcpa.co.il/?p=9355</guid>

					<description><![CDATA[<p>לנישואים אשר נערכו בשנה זו בארה&#34;ב יש סיכוי של כ- 50% להסתיים בגירושין.  בשנת 2013, אחוזי הגירושין בארה&#34;ב הגיעו לכ- 40%, ובמקרים רבים כללו לפחות בן זוג אחד אשר היה נשוי בעבר. כתוצאה מכך, קיימות כיום בארה&#34;ב משפחות מעורבות רבות (משפחה מעורבת מוגדרת כמשפחה הכוללת ילדים מנישואיו הקודמים של אחד מבני הזוג או של שני [&#8230;]</p>
<p>The post <a href="https://www.wcpa.co.il/%d7%90%d7%97%d7%96%d7%a7%d7%aa-%d7%a0%d7%9b%d7%a1%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%97%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%94%d7%9f-%d7%99%d7%a9-%d7%a0%d7%99%d7%a9%d7%95%d7%90%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%a0%d7%99/">אחזקת נכסים במשפחות בהן יש נישואים שניים</a> appeared first on <a href="https://www.wcpa.co.il">Dov Weinstein &amp; Co. Certified Public Accountants (Isr)</a>.</p>
]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[<p>לנישואים אשר נערכו בשנה זו בארה&quot;ב יש סיכוי של כ- 50% להסתיים בגירושין.  בשנת 2013, אחוזי הגירושין בארה&quot;ב הגיעו לכ- 40%, ובמקרים רבים כללו לפחות בן זוג אחד אשר היה נשוי בעבר. כתוצאה מכך, קיימות כיום בארה&quot;ב משפחות מעורבות רבות (משפחה מעורבת מוגדרת כמשפחה הכוללת ילדים מנישואיו הקודמים של אחד מבני הזוג או של שני בני הזוג). אחזקת נכסים במשפחות אלה הינה אחזקה מורכבת הרבה יותר מאשר עבור כל משפחה אחרת.</p>
<p>אחד האתגרים הגדולים ביותר הוא שלמרבית הזוגות אשר נישאו בשנית יש כבר ילדים, ועם מותם הם מעדיפים שחלק או כל הנכסים אשר הם הביאו עמם לתוך הנישואים השניים יועברו לילדיהם הביולוגיים, ולא לילדיהם החורגים. יחד עם זאת, במרבית המקרים, הם גם מקווים שבן הזוג שנותר בחיים ישתמש בנכסיהם, או לחילופין, יניב הכנסה מנכסים אלו עד אשר הוא ילך לעולמו. הדרך הקלה וההוגנת ביותר להשיג זאת היא או באמצעות נאמנות AB או נאמנות ABC.</p>
<p><a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%99_%D7%A0%D7%90%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%AA">נאמנויות</a> אלה פועלות כך: נניח שבן זוג X  התגרש מאשתו הראשונה ונישא לבת זוג Z. מאוחר יותר בן הזוג X נפטר, ובת זוגו Z נותרה בחיים, אחד החששות בהותרת נכסים באופן ישיר לבת הזוג השנייה שנותרה (בת הזוג Z) הוא שלאחר מותה של בת הזוג Z, הנכסים יועברו לידי משפחתה של בת הזוג Z ולא לידי משפחתו של בן הזוג X. לדוגמא, בהנחה ששווי הנכסים של בן הזוג  X הינו 3 מיליון דולר, והוא מותיר מחצית מהם לבת הזוג Z, בת הזוג Z תירש 1.5 מיליון דולר, וילדיו של בן הזוג X יירשו 1.5 מיליון דולר. אולם, במידה ובת הזוג Z תלך לעולמה מיד לאחר בן הזוג X, 1.5 מיליון הדולר אשר היא ירשה ממנו יועברו על-פי צוואתה לילדיה, או לבני משפחתה האחרים.</p>
<p><a href="http://www.wcpa.co.il/%d7%9e%d7%90%d7%9e%d7%a8%d7%99%d7%9d/">מאמרים נוספים בתחום</a></p>
<p>The post <a href="https://www.wcpa.co.il/%d7%90%d7%97%d7%96%d7%a7%d7%aa-%d7%a0%d7%9b%d7%a1%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%97%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%94%d7%9f-%d7%99%d7%a9-%d7%a0%d7%99%d7%a9%d7%95%d7%90%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%a0%d7%99/">אחזקת נכסים במשפחות בהן יש נישואים שניים</a> appeared first on <a href="https://www.wcpa.co.il">Dov Weinstein &amp; Co. Certified Public Accountants (Isr)</a>.</p>
]]></content:encoded>
					
		
		
			</item>
		<item>
		<title>חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), תשע&#034;ו-2016</title>
		<link>https://www.wcpa.co.il/%d7%97%d7%95%d7%a7-%d7%94%d7%a4%d7%99%d7%a7%d7%95%d7%97-%d7%a2%d7%9c-%d7%a9%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%aa%d7%99%d7%9d-%d7%a4%d7%99%d7%a0%d7%a0%d7%a1%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%aa%d7%99/</link>
		
		<dc:creator><![CDATA[Dov Weinstein]]></dc:creator>
		<pubDate>Sun, 21 May 2017 11:36:50 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[מאמרים]]></category>
		<category><![CDATA[מאמרים כללי]]></category>
		<guid isPermaLink="false">http://www.wcpa.co.il/?p=9193</guid>

					<description><![CDATA[<p>חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים &#8211; חוק הפיקוח החדש על נותני שירותי מטבע ושירותים פיננסיים צפוי להיכנס לתוקפו בשני שלבים עבור סוגים שונים של נותני שירותים פיננסיים בתקופה הקרובה. מטרת החוק הינה למסד את פעולתם של נותני שירותים פיננסיים בישראל, להגדיר ולתחום את פעילותם. החוק החדש יוצר אי-בהירות רבה משום שההגדרות בו סותרות הגדרות קיימות [&#8230;]</p>
<p>The post <a href="https://www.wcpa.co.il/%d7%97%d7%95%d7%a7-%d7%94%d7%a4%d7%99%d7%a7%d7%95%d7%97-%d7%a2%d7%9c-%d7%a9%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%aa%d7%99%d7%9d-%d7%a4%d7%99%d7%a0%d7%a0%d7%a1%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%aa%d7%99/">חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), תשע&quot;ו-2016</a> appeared first on <a href="https://www.wcpa.co.il">Dov Weinstein &amp; Co. Certified Public Accountants (Isr)</a>.</p>
]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[<p>חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים &#8211; חוק הפיקוח החדש על נותני שירותי מטבע ושירותים פיננסיים צפוי להיכנס לתוקפו בשני שלבים עבור סוגים שונים של נותני שירותים פיננסיים בתקופה הקרובה. מטרת החוק הינה למסד את פעולתם של נותני שירותים פיננסיים בישראל, להגדיר ולתחום את פעילותם. החוק החדש יוצר אי-בהירות רבה משום שההגדרות בו סותרות הגדרות קיימות בחוק, ודורש הכנה משמעותית בזמן קצר מאוד, הכולל הגשת מסמכים רבים לרגולטור בכדי לקבל רישיון מתאים.</p>
<p><strong>הגדרות</strong>
כחלק מהגדרות החוק החדש, מוגדר נכס פיננסי כאחד מבין הבאים:</p>
<p>א. מזומן
ב. שיק, שטר חוב או שטר חליפין כמשמעותם בפקודת השטרות;
ג. המחאה בנקאית או המחאת נוסעים;
ד. פיקדון כספי;
ה. נייר ערך למוכ&quot;ז כמשמעותו בחוק החברות;</p>
<p>ו. לוחית או חפץ אחר המיועדים לרכישת נכסים או שירותים, שניתן לצבור בהם ערך כספי מעל סכום שקבע השר;
ז. מטבע וירטואלי;
ח. נכס פיננסי אחר שקבע השר באישור ועדת הכספים של הכנסת;</p>
<p><strong>בנוסף, נותן החוק החדש הגדרה למתן אשראי:</strong></p>
<p>א. ניכיון שקים, שטרי חוב ושטרי חליפין כמשמעותם בפקודת השטרות;
ב. מתן אשראי כנגד המחאת זכותו של מקבל האשראי לקבל נכסים פיננסיים מאחר, לרבות שירותי ניכיון כהגדרתם בסעיף 7א לחוק הבנקאות (שירות ללקוח) התשמ&quot;א-1981; (ראה הסבר לעיל).
ג. מתן אשראי אגב מימון רכישה או השכרה של נכס או שירות, למעט מתן אשראי כאמור בידי מוכר הנכס או נותן שירות דרך עיסוק או משכירו שהוא אחד מאלה:</p>
<p>1. מתן אשראי ללקוח בודד בסכום הנמוך מ-30,000 ₪, או מסכום אחר שקבע השר באישור ועדת הכספים של הכנסת;
2. מתן אשראי בידי מי שמוכר נכס או נותן שירות דרך עיסוק, גם שלא למטרות רווח, שעיסוקו במכירת נכסים או במתן שירותים שאינם פיננסיים, למי שאינו צרכן כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, התשמ&quot;א-1981;
3. מתן אשראי שהתקיימו לגביו תנאים שקבע השר, לרבות לעניין תקופת האשראי או לעניין שיעור הריבית, באישור ועדת הכספים של הכנסת;</p>
<p>ד. מתן ערבות להתחייבות של אחר;
ה. מתן אשראי שכנגדו משועבד נכס בלא זכות חזרה אל מקבל האשראי בשל אי-קיום החוב;</p>
<p>כפי שניתן לראות, אין זה ברור מהגדרות אלה האם פריטת שקים שמתבצעת על פני מספר ימים מוגדרת כמתן אשראי או לא. להלן מספר דוגמאות לשירותים הניתנים על ידי נותני שירותי מטבע כיום ומתפרשים על ידי משרד האוצר כניכיון שקים:</p>

 &#8211; פריטת שיק שקלי תמורת מט&quot;ח.
 &#8211; מתן פתרון סליקה לשקים במט&quot;ח דרך חברות סליקה בחו&quot;ל.

<p>על פי עמדת משרד האוצר, כל קבלה של שיק שאינו נפרט באופן מידי נחשבת למתן אשראי. עמדה זו תגרום לכך שכמעט כל נותני שירותי המטבע כיום יוגדרו על ידי החקיקה החדשה כנותני אשראי. דבר זה כמובן אינו סביר ואינו הגיוני.</p>
<p>עם זאת, על פי <a href="https://www.nevo.co.il/law_html/Law01/047_001.htm">סעיף 7א לפקודת הבנקאות</a>, מוגדרים שירותי ניכיון כך: &quot;מתן אשראי לספק באמצעות הקדמת תשלום של תקבולים המגיעים לו מאת סולק בעבור עסקאות שבוצעו באמצעות כרטיסי חיוב, בתמורה להמחאת זכותו של הספק לאותם תקבולים, וכן מתן אשראי לספק באמצעות הקדמת תשלום של תקבולים כאמור, הניתן בידי הסולק עצמו&quot;.</p>
<p>מהגדרה זו ניכר כי מדובר על מקרה בו נותן האשראי מקבל שטר חוב שמועד פירעונו טרם הגיע בתמורה לתקבול שמשולם למעביר שטר החוב, ובעצם קונה את שטר החוב בסכום נמוך יותר המבטא את הריבית והסיכון הגלומים בו. כל הסיכונים בגין שטר חוב זה עוברים לנותן האשראי והוא גם זה שיקבל את מלוא התקבולים כאשר יגיע מועד פירעון השטר.</p>
<p><strong>מדוע זה חשוב?</strong>
החוק החדש מגדיר מספר סוגים של רישיונות לנותני שירותים פיננסיים:</p>
<p>א. רישיון למתן שירות בנכס פיננסי.
ב. רישיון למתן אשראי.</p>
<p>כל אחד מרישיונות אלה יכול שיהיה רישיון בסיסי או רישיון מורחב, כאשר בגין רישיון מורחב ישנן דרישות נוקשות יותר.
ההבדל העיקרי בין שני סוגי הרישיונות הנ&quot;ל טמון בתחילת החוק. עבור נותן שירות בנכס פיננסי תחילת החוק תהיה החל מיום 1 ביוני 2018. עבור נותן אשראי תחילת החוק תהיה החל מיום 1 ביוני 2017.
מכיוון שכפי שצוין קודם לכן, על פי עמדת משרד האוצר צפוי שרוב מוחלט של נותני שירותי מטבע כיום יוגדרו על פי החקיקה החדשה כנותני אשראי, ישנה בעיה קשה של חוסר זמן בהכנה לכניסתה לתוקף של חקיקה זו.
בנוסף, החוק קובע כי שני סוגי הרישיונות חייבים הון עצמי מינימלי על מנת לפעול (על פי תוספת – סעיף 37), כדלקמן:</p>
<p>א. מתן שירות בנכס פיננסי – 300,000 ₪.
ב. מתן אשראי – 500,000 ₪.
ג. מתן שירות בנכס פיננסי (רישיון מורחב) – 1,000,000 ₪.
ד. מתן אשראי (רישיון מורחב) – בהתאם לצבר האשראי שלו, כמפורט להלן:</p>



<strong>צבר אשראי (במיליוני ₪)</strong>
<strong>הון עצמי מזערי נדרש (במיליוני ₪)</strong>


25 עד 50
1


מעל 50 ועד 100
2


מעל 100
4



<p>גם הגדרת ההון אינה ברורה שכן בחוק כתוב &quot;על פי כללי החשבונאות המקובלים&quot;. אם כך הדבר, על מכשיר הוני לא יכולה להיות ריבית או הצמדה. עם זאת, בחוק לתיאומים בשל אינפלציה, תיקון מס' 1, סעיף 1א(א)(7) מוגדר הון כדלקמן: &quot;שטרי הון ואג&quot;ח שלא נפרעו עד תום שנת המס והריבית שניתנה עליהם אינה עולה על 30% משיעור עליית המדד בשנת המס&quot;.</p>
<p>על פי סעיף 72(א), במקרה של אי עמידה בתנאי החוק, יוטל קנס בסך 100,000 ₪ ליחיד, או 250,000 ₪ לתאגיד.</p>
<p><strong>*יעוץ זה אינו משפטי והוא מייצג הבנה של משרדנו אודות ההליך.</strong></p>
<p><a href="http://www.wcpa.co.il/%d7%9e%d7%90%d7%9e%d7%a8%d7%99%d7%9d/">מאמרים נוספים בתחום</a></p>
<p>
<p>The post <a href="https://www.wcpa.co.il/%d7%97%d7%95%d7%a7-%d7%94%d7%a4%d7%99%d7%a7%d7%95%d7%97-%d7%a2%d7%9c-%d7%a9%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%aa%d7%99%d7%9d-%d7%a4%d7%99%d7%a0%d7%a0%d7%a1%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%aa%d7%99/">חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), תשע&quot;ו-2016</a> appeared first on <a href="https://www.wcpa.co.il">Dov Weinstein &amp; Co. Certified Public Accountants (Isr)</a>.</p>
]]></content:encoded>
					
		
		
			</item>
		<item>
		<title>שינויים בחקיקה לקרנות ריט (REIT) בעקבות תיקון מס&#039; 222 לפקודת מס הכנסה</title>
		<link>https://www.wcpa.co.il/%d7%a9%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%97%d7%a7%d7%99%d7%a7%d7%94-%d7%9c%d7%a7%d7%a8%d7%a0%d7%95%d7%aa-reit-%d7%91%d7%a2%d7%a7%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%aa%d7%99%d7%a7%d7%95%d7%9f-%d7%9e/</link>
		
		<dc:creator><![CDATA[Dov Weinstein]]></dc:creator>
		<pubDate>Sun, 01 May 2016 12:21:57 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[מאמרים]]></category>
		<category><![CDATA[מאמרים כללי]]></category>
		<guid isPermaLink="false">http://www.wcpa.co.il/?p=7936</guid>

					<description><![CDATA[<p>תיקון 222 שנכנס בעת האחרונה לתוקף הביא רוחות של שינוי בנוגע ליחס הרשויות לקרנות REIT (קרנות השקעה במקרקעין) והוסיף מושג חדש בפקודת מס הכנסה – קרנות השקעה במקרקעין לצרכי דיור להשכרה. במאמר זה נפרט את השינויים העיקריים שהביא תיקון 222 ביחס לקרנות הריט (סעיפים 64א2 עד 64א11) ונציג את השפעתם על השוק הישראלי. רקע בשנת [&#8230;]</p>
<p>The post <a href="https://www.wcpa.co.il/%d7%a9%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%97%d7%a7%d7%99%d7%a7%d7%94-%d7%9c%d7%a7%d7%a8%d7%a0%d7%95%d7%aa-reit-%d7%91%d7%a2%d7%a7%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%aa%d7%99%d7%a7%d7%95%d7%9f-%d7%9e/">שינויים בחקיקה לקרנות ריט (REIT) בעקבות תיקון מס&#039; 222 לפקודת מס הכנסה</a> appeared first on <a href="https://www.wcpa.co.il">Dov Weinstein &amp; Co. Certified Public Accountants (Isr)</a>.</p>
]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[<p>תיקון 222 שנכנס בעת האחרונה לתוקף הביא רוחות של שינוי בנוגע ליחס הרשויות לקרנות <a href="https://www.investopedia.com/terms/r/reit.asp">REIT</a> (קרנות השקעה במקרקעין) והוסיף מושג חדש בפקודת מס הכנסה – קרנות השקעה במקרקעין לצרכי דיור להשכרה. במאמר זה נפרט את השינויים העיקריים שהביא תיקון 222 ביחס לקרנות הריט (סעיפים 64א2 עד 64א11) ונציג את השפעתם על השוק הישראלי.</p>
<strong>רקע</strong>
<p>בשנת 2005 נכנס לתוקף תיקון 147 לפקודת מס הכנסה. תיקון זה נתן התייחסות לראשונה למעמד מיסויי מיוחד לקרנות השקעה במקרקעין (<a href="https://www.investopedia.com/terms/r/reit.asp">REIT</a> – Real Estate Investment Trust) אך נגע בעיקר בנדל&quot;ן עסקי מניב וכלל מגבלות רבות על קרנות הריט. התיקון נחל כישלון יחסי ולמרות הציפיות קמו שתי קרנות בלבד בישראל – &quot;ריט 1&quot; בשנת 2006 ו&quot;סלע קפיטל&quot; בשנת 2008. המשקיעים העיקריים בשתי הקרנות הללו הינם גופים מוסדיים כגון קרנות פנסיה.</p>
<p>עם העמקת משבר הדיור בישראל והעובדה שקמו רק שתי קרנות, הוחלט להקים ועדה בין משרדית שכללה בין היתר נציגים מרשות המסים, רשות ניירות ערך ומשרד האוצר. במסגרת ועדה זו עלה הרעיון להשתמש בקרנות הריט כפתרון אפשרי למשבר הדיור, וכך, במסגרת תיקון 222 לפקודת מס הכנסה, הוכנסו שינויים לגבי קרנות הריט והוצג מושג חדש והוא &quot;קרן השקעה במקרקעין לצרכי דיור להשכרה&quot;. קרן חדשה זו מקבלת הקלות משמעותיות במטרה למשוך יזמים להגדיל את ההיצע בשוק הדיור להשכרה בשאיפה לפתור את המשבר הקשה בשוק הדיור להשכרה.</p>
<strong>קרן השקעות במקרקעין לצרכי דיור להשכרה</strong>
<p>תיקון 222 נוגע לראשונה במספר הגדרות, כאשר עיקר החידושים הינם בתחום המקרקעין לצרכי דיור להשכרה. להלן ההגדרות העיקריות שנכנסו לתוקף במסגרת תיקון 222 בנוגע לדיור להשכרה:</p>
<p>החברה הממשלתית לדיור להשכרה בע&quot;מ – חברת &quot;דירה להשכיר&quot; הינה חברה שהוקמה בשנת 2013 מכוח החלטת הממשלה מס' 770, ואחראית בין היתר על תכנון וביצוע פרויקטים בתחום הדיור. החברה הוסמכה להיות אחד משלושת הגופים הבלעדיים להגשת תכניות לוועדה למתחמים מועדפים לדיור שמטרותיה הן הגדלה מהירה של היצע הדיור ויצירת היצע של יחידות דיור להשכרה לטווח ארוך.</p>
<p>מקרקעין לצרכי דיור להשכרה – מקרקעין שבתקופה ממועד רכישתם ועד הפיכתם למקרקעין מניבים או עד תום חמש שנים מיום רכישתם (חריגים – אזור הנגב והגליל), לפי המוקדם, ובלבד שנרכשו על ידי קרן להשקעות במקרקעין בתקופה הקובעת ומתקיים לגביהם אחד או יותר מהבאים:</p>
<p>1. המקרקעין נרכשו במסגרת מכרז שפורסם על ידי המדינה או על ידי החברה הממשלתית לדיור להשכרה ולפי תנאיו לפחות מחצית מיחידות הדיור שייבנו במקרקעין וישמשו להשכרה למגורים בלבד לתקופה של לפחות 15 שנים.</p>
<p>2. חלה על המקרקעין תכנית להשכרה למגורים שאושרה לפני תום התקופה הקובעת.</p>
<p>3. המקרקעין שווקו על ידי החברה הממשלתית לדיור להשכרה למטרת השכרה למגורים בלבד ל-15 שנים לפחות ומטרה זו הובטחה באמצעות הסכם שנחתם עם החברה הרוכשת (הקרן).</p>
<p>4. נרכשו על ידי הקרן 20 יחידות דיור למגורים לפחות במתחם רציף, או שנבנו 20 יחידות דיור לפחות עד תום חמש שנים מיום רכישת המקרקעין, זאת בכפוף לאישור של החברה הממשלתית לדיור להשכרה כי היחידות ישמשו להשכרה למגורים ל-20 שנים לפחות.</p>
<p><strong>שינויים בחקיקה בנוגע לקרנות</strong> <strong>REIT</strong></p>
<p>תיקון 222 הכניס שינויים משמעותיים לא רק באמצעות מושגים חדשים, אלא גם על ידי שינוי ההוראות הקיימות בחוק. כעת נסקור את השינויים הללו ואת השפעותיהם על פעילות קרנות הריט.</p>
<p>השינוי המשמעותי ביותר נוגע להגדרת קרן השקעות במקרקעין. על פי תיקון 222, קרן להשקעות במקרקעין תוגדר כחברה שבה התקיימו התנאים הבאים (סעיף 64א3):</p>
<p>1. התאגדה בישראל והשליטה על עסקיה וניהולם מופעלים בישראל.</p>
<p>2. מניותיה נרשמו למסחר בישראל בתוך <strong>24 חודשים</strong> (בעבר 12) מיום התאגדותה. בסעיף זה מתווספת גם הגדרה נוספת לגבי קרן השקעות במקרקעין לדיור להשכרה – במידה ובתום 36 חודשים מיום התאגדותה, שווי נכסיה שהם מקרקעין לצרכי דיור להשכרה לא פחת מ-30% משווי כלל נכסיה, תקופת הרישום למסחר בישראל תהיה <strong>36 חודשים</strong>. ממועד הרישום למסחר מניותיה ייסחרו בבורסה בישראל.</p>
<p>3. ממועד התאגדותה ועד מועד הרישום למסחר בבורסה לא היו לחברה נכסים, פעילות, הכנסות, הוצאות, הפסדים או התחייבויות, למעט פעילות הקשורה ישירות לפעילותה כקרן השקעות במקרקעין.</p>
<p>4. לא חלו לגבי העברת נכס אליה הוראות חלק ה2 (שינוי מבנה ומיזוג) או הוראות סעיף 70 לחוק מיסוי מקרקעין (פטור מותנה למכירות מסוימות לאיגודים).</p>
<p>5. בכל 30.6 ו-31.12 החל ממועד התאגדותה ועד מועד הרישום למסחר יתקיימו התנאים הבאים במצטבר:</p>
<p>א. שווי נכסיה שהם מקרקעין מניבים, מקרקעין לצרכי דיור להשכרה, אגרות חוב, ניירות ערך סחירים, מלוות מדינה, פיקדונות, מזומנים ולקוחות (לפי כללי חשבונאות מקובלים), מהווים לפחות 95% מכלל נכסי החברה.</p>
<p>ב. שווי נכסיה שהם מקרקעין מניבים ומקרקעין לצרכי דיור להשכרה מהווים לפחות 75% מנכסי החברה.</p>
<p>6. בכל 30.6 ו-31.12 החל ממועד הרישום למסחר יתקיימו התנאים הבאים במצטבר בנוסף לתנאים שהוזכרו קודם לכן:</p>
<p>א. שווי נכסי החברה שהם מקרקעין מניבים ומקרקעין לצרכי דיור להשכרה מהווים לפחות 75% מכלל נכסי החברה ולפחות 200 מיליון ₪.</p>
<p>ב. סכום ההלוואות שנטלה החברה לא יעלה על 60% משווי נכסי החברה שהם מקרקעין מניבים שאינם מקרקעין לצרכי דיור להשכרה, בתוספת 80% מנכסי החברה המהווים מקרקעין לצרכי דיור להשכרה, ובתוספת 20% משווי נכסיה האחרים.</p>
<p>7. החוק קובע שלושה מועדים בנוגע לאחוזי ההחזקה בחברה – לאחר 3 שנים ממועד הרישום למסחר, לאחר 5 שנים ממועד הרישום ולאחר 8 שנים ממועד הרישום. במועד הראשון (3 שנים) קובע הסעיף כי לא יהיו פחות מחמישה בעלי מניות המחזיקים 70% ומעלה מאמצעי השליטה בחברה. במועד השני (5 שנים) קובע הסעיף כי לא יהיו פחות מחמישה בעלי מניות המחזיקים ב-50% ומעלה מאמצעי השליטה בחברה ושבעל מניות אחד לא יחזיק ביותר מ-30% מאמצעי השליטה בה. במועד השלישי (8 שנים) לא יהיה בעל מניות אחד המחזיק 20% ומעלה מאמצעי השליטה בחברה.</p>
<p>הכנסות מקרן השקעות במקרקעין (סעיף 64א4) – גם כאן ישנו חידוש בעקבות תיקון 222 הנוגע למקרקעין להשכרה למגורים. ככלל החוק קובע כי לצורך חישוב המס תיחשב ההכנסה החייבת של קרן ריט שהועברה לבעלי המניות (דיבידנד) כהכנסתם החייבת של בעלי המניות עצמם. התיקון מוסיף כי הכנסה חייבת ממקרקעין לצרכי דיור להשכרה תחויב במס של 20% ולא בשיעורי המס האינדיבידואליים. בנוסף קובע הסעיף כי הכנסה חייבת ממכירת מקרקעין המוחזקים לתקופה קצרה על פי הגדרת סעיף 64א2 תחויב במס על פי סעיף 126 (מס חברות).</p>
<p>תיקון חשוב נוסף שנכנס לתוקף במסגרת תיקון 222 עוסק בנושא המס על רווחי הון על העברת מקרקעין ומס רכישה מופחת לקרנות ריט בעת היווסדן (סעיף 64א7): בסעיף זה מוצגת לראשונה הגדרת &quot;העברת מקרקעין&quot;. על פי הגדרה זו העברת מקרקעין לחברה שהפכה לאחר מכן לקרן ריט בתמורה להקצאת מניות בחברה, זאת בהתקיימות מספר תנאים כגון:</p>
<p>א. ההעברה בוצעה לפני רישום החברה למסחר.</p>
<p>ב. כל הזכויות במקרקעין הועברו לחברה במסגרת ההעברה.</p>
<p>ג. היחס בין שווי השוק של המניות המוקצות לבין שווי השוק של כלל הזכויות בחברה מיד לאחר ההקצאה הוא כשווי השוק של המקרקעין שעבורם הוקצו המניות.</p>
<p>למעשה, תיקון זה קובע כי ניתן להעביר מקרקעין לקרן ריט תמורת הקצאת מניות פרטית טרם רישום החברה למסחר בבורסה. דבר זה מאפשר לחברה לצבור נכסים במהירות וללא הון עצמי ראשוני גדול.</p>
<p>הסעיף קובע כי העברת מקרקעין תחויב במס רכישה בגובה 0.5% משווי המקרקעין שהועבר. במידה וניתנה בעד המקרקעין תמורה נוספת שלא במניות העולה על 50% מכלל התמורה, תשלם החברה מס רכישה בשיעור 0.5% משווי המקרקעין שבשלהם הוקצו המניות ובנוסף מס רכישה על פי חוק מיסוי מקרקעין בגין החלק שעבורו ניתנה התמורה הנוספת שלא במניות.</p>
<p>סעיף 64א7א מתייחס למס רכישה מופחת עבור מקרקעין לצרכי דיור להשכרה שלא לתקופה קצרה. הסעיף קובע כי החברה תחויב רק במס רכישה בסך 0.5% משווי המקרקעין האמורים (כלומר ללא המגבלה הקשורה לתמורה הנוספת), זאת כמובן בהתקיימות התנאים בסעיף 64א3.</p>
<strong>השפעות השינויים על שוק הנדל&quot;ן בכלל ושוק הדיור בפרט</strong>
<p>כאשר נכנס לתוקף תיקון 147 לפקודת מס הכנסה בשנת 2005 והציג לראשונה את קרנות הריט למשק הישראלי, המטרה הייתה לאפשר לאנשים עם חסכונות להשקיע בנדל&quot;ן בצורה עקיפה. קרנות הריט היו אמורות לאפשר לעקרת בית עם סכום כסף לא גדול לרכוש זכויות בנדל&quot;ן וליהנות מהתשואה באופן ישיר. בפועל, בגלל רגולציה קשה מצד המדינה, דבר זה לא התאפשר ואף התברר כלא כדאי, ומי שתפס את עיקר ההשקעה בקרנות הריט היו הגופים המוסדיים. עם כניסתו של תיקון 222 וההקלות הרגולטוריות שהוא מציג, ניתן לקוות כי המטרה המקורית מאחורי קרנות הריט תתממש ואנשים פרטיים יתחילו להשקיע בקרנות הריט.</p>
<p>כאמור, השינויים שהוצגו במסגרת תיקון 222 לפקודת מס הכנסה צפויים להשפיע רבות על שוק הנדל&quot;ן בישראל ועל שוק הדיור להשכרה בפרט. בעקבות ההקלות על הגדרת קרן ריט (לדוגמה הגדלת התקופה שבין הקמת החברה לרישומה למסחר לשנתיים), צפוי כי יוקמו קרנות חדשות שיעזרו בפיתוח שוק הנדל&quot;ן בישראל.</p>
<p>השינוי המשמעותי יותר צפוי להתרחש בשוק הדיור להשכרה. כיום שוק זה מורכב בעיקר ממשכירים פרטיים והיצע הדירות להשכרה הוא כמעט קשיח לחלוטין. בעקבות ההקלות הרבות שמציג תיקון 222 במסגרת הדיור להשכרה, תתאפשר כניסת שחקנים חדשים לשוק זה שתפתח אותו לתחרות ובסופו של דבר נוכל לראות גידול בהיצע הדירות ושיפור באיכות הדירות, שכן מדובר בעיקר בפרויקטים חדשים. שינויים אלה אמורים גם לספק יציבות לשוק, שכן, כפי שמגדיר סעיף 64א3, כדי להיכנס להגדרת קרן השקעות במקרקעין לדיור להשכרה על המקרקעין להיות משוריין למטרת דיור להשכרה ל-15 שנים לפחות.</p>
<p><strong>נכתב על ידי:</strong> מיכאל לולקו &#8211; מחלקת ביקורת</p>
<p><a href="http://www.wcpa.co.il/%d7%9e%d7%90%d7%9e%d7%a8%d7%99%d7%9d/">מאמרים נוספים בתחום</a></p>
<p>The post <a href="https://www.wcpa.co.il/%d7%a9%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%97%d7%a7%d7%99%d7%a7%d7%94-%d7%9c%d7%a7%d7%a8%d7%a0%d7%95%d7%aa-reit-%d7%91%d7%a2%d7%a7%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%aa%d7%99%d7%a7%d7%95%d7%9f-%d7%9e/">שינויים בחקיקה לקרנות ריט (REIT) בעקבות תיקון מס&#039; 222 לפקודת מס הכנסה</a> appeared first on <a href="https://www.wcpa.co.il">Dov Weinstein &amp; Co. Certified Public Accountants (Isr)</a>.</p>
]]></content:encoded>
					
		
		
			</item>
		<item>
		<title>מאמר בצרפתית &#8211; הקלות במיסוי לעולים חדשים ותושבים חוזרים &#8211; תיקון 168 לפקודת מס הכנסה​</title>
		<link>https://www.wcpa.co.il/%d7%9e%d7%90%d7%9e%d7%a8-%d7%91%d7%a6%d7%a8%d7%a4%d7%aa%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%a7%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%9e%d7%99%d7%a1%d7%95%d7%99-%d7%9c%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%97%d7%93%d7%a9%d7%99/</link>
		
		<dc:creator><![CDATA[Dov Weinstein]]></dc:creator>
		<pubDate>Thu, 07 Apr 2016 09:48:58 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[מאמרים]]></category>
		<category><![CDATA[מאמרים כללי]]></category>
		<guid isPermaLink="false">http://www.wcpa.co.il/?p=7929</guid>

					<description><![CDATA[<p>Les avantages fiscaux pour les nouveaux immigrants et les résidents de retour Correction 168 de l'ordonnance sur l'impôt Posté le 16/09/2008   Contexte général  La correction 168 offre un paquet  d'avantages fiscaux aux nouveaux immigrants et résidents de retour. La loi a été formulé pour encourager l'immigration et pour faire retourner en Israël les Israélien [&#8230;]</p>
<p>The post <a href="https://www.wcpa.co.il/%d7%9e%d7%90%d7%9e%d7%a8-%d7%91%d7%a6%d7%a8%d7%a4%d7%aa%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%a7%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%9e%d7%99%d7%a1%d7%95%d7%99-%d7%9c%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%97%d7%93%d7%a9%d7%99/">מאמר בצרפתית &#8211; הקלות במיסוי לעולים חדשים ותושבים חוזרים &#8211; תיקון 168 לפקודת מס הכנסה​</a> appeared first on <a href="https://www.wcpa.co.il">Dov Weinstein &amp; Co. Certified Public Accountants (Isr)</a>.</p>
]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[<p><strong>Les avantages fiscaux pour les nouveaux immigrants et les résidents de retour</strong></p>
<p><strong>Correction 168 de l'ordonnance sur l'impôt</strong></p>
<p><strong>Posté le</strong><strong> 16/09/2008</strong></p>
<p><strong> </strong></p>
<p><strong>C</strong><strong>ontexte général  </strong></p>
<p>La correction 168 offre un paquet  d'avantages fiscaux aux nouveaux immigrants et résidents de retour.</p>
<p>La loi a été formulé pour encourager l'immigration et pour faire retourner en Israël les Israélien qui vivent à l'étranger, par avantages fiscaux importants et la suppression des obstacles fiscaux.</p>
<p>L'un des objectifs de la loi est de consolider les investissements en Israël et enrichir le capital humain d'une manière qui contribuera au développement économique et social en Israël, tout en conformité avec la politique de État d'Israël.</p>
<p>Principes qui sous-tendent la nouvelle loi d'orientation:</p>
<p>&#8211; L'exonération fiscale et de l'obligation de déclaration pour une longue période de 10 ans.</p>
<p>&#8211; L'applicabilité de la loi est sur les nouveaux immigrants et les résidents de retour qui ont immigré ou retournés en Israël depuis le début de l'année 2007.</p>
<p>&#8211; L'applicabilité de la loi est pour tous les types de revenus &#8211;  produits ou cultivés en dehors d'Israël.</p>
<p>&#8211; Création d'une certitude en ce qui concerne la date de déconnexion de residence.</p>
<p><strong>L'ancienne loi</strong></p>
<p>Qui est considéré comme un particulier qui réside en Israël?</p>
<p>&#8211; Le test essentiel – &quot;centre de vie&quot;.</p>
<p>&#8211; L'ordonnance sur l'impôt sur le revenu  liste plusieurs tests pour déterminer le   centre de la vie:</p>
<p>Relations complexes familiales, économique et sociale.-</p>
<p>-Le lieu de sa résidence permanente et le Lieu de résidence de sa famille.</p>
<p>Le lieu de son occupation régulière ou permanente-</p>
<p>Le lieu de ses intérêts économiques.-</p>
<p>-Détermination numérique de résidence: la présence en Israël de 183 Jours ou plus au cours de l'année d'imposition.</p>
<p>Nouveau immigrant et résident de retour</p>
<p>Nouveau immigrant = un particulier qui a immigré en Israël et est devenu un résident israélien pour la première fois.</p>
<p>Résident de retour = un particulier qui a cessé de résider en Israël et a séjourne à l'étranger de façon permanente pendant au moins trois années consécutives après d'avoir cessé d'être résident en Israël.</p>
<p>En général, le jour de l'arrivée en Israël, pour s'instaeller dans le pays, est considéré comme le jour où Il est devenu un résident israélien.</p>
<p><strong>Les avantages fiscaux principal</strong></p>



<strong>R</strong><strong>ésident de retour</strong>
<strong>Nouveau immigrant</strong>
<strong>Type de  L'avantage</strong></p>
<p>&nbsp;


ü
ü
Exonération d'impôt sur  les revenus passifs  provenant des actifs étrangers, pendant 5 ans.


ü
ü
Exonération d'impôt sur les gains en capital provenant des actifs  étrangers,  pendant 10 ans.


û
ü
Exonération d'impôt sur le des revenus d'entreprise engendré à l'étranger,  pendant 4 ans.



<p><strong>Les changements de </strong><strong>la correction</strong><strong> 168 </strong><strong>e</strong><strong>n ce qui concerne les immigrants et les résidents de retour</strong></p>
<p><strong> </strong></p>
<p>Qui a le droit aux avantages fiscaux?</p>
<p>&#8211; Nouveau immigrant</p>
<p>&#8211; Ancien résident de retour = Une personne qui est retourné en Israël après d'avoir été un résident étranger pendant au moins dix ans.</p>
<p>&#8211; Une personne qui est retourné en Israël dans les années 2007 à 2009, sera considéré comme un &quot;ancien résident de retour&quot; si il était un résident étranger pendant au moins 5 ans (au lieu de dix).</p>
<p>La date de &quot;non-résidence&quot;</p>

Pour compléter la définition de «résident étranger» -Il y a deux conditions cumulatives:

<p>&#8211; Le particulier a était présent pendant au moins 183 jours à l'étranger pendant Les deux premières années de taxe de son depart</p>
<p>&#8211; Le Centre de la vie du particulier ne sont pas en Israël pendent les deux ans de taxe supplémentaire au moins.</p>
<p><strong>Dans les conditions au-dessus</strong><strong>,</strong> <strong>l</strong><strong>a personne ne sera pas considéré comme un résident d'Israël </strong><strong>d</strong><strong>e son départ d'Israël</strong><strong> !</strong></p>

Création d'une certitude par rapport à la date de début des non-résidents
L'option pour être considéré comme un non-résident en vertu de la loi précédente existe toujours – l'absence du centre de la vie en Israël.
Définition de l'applicabilité au-dessus &#8211; Pour les immigrants et les ancien résidents de retour qui sont retournés en Israël à partir du 1.1.2007.

<p>Types de revenus exonérés</p>
<p>La règle &#8211; l'exonération fiscale pendant 10 ans sur tous les types de revenus produit à l'étranger ou d'origine dans des actifs étrangers.</p>
<p>L'incidence des avantages est également sur les actifs achetées et les activités qui ont commencé après le retour du particulier en Israël.</p>
<p>Les changements en ce qui concerne la loi précédente:</p>
<p>&#8211; Les revenus passifs &#8211; l'élargissement de la période de 10 ans au lieu de 5 ans.</p>
<p>&#8211; Gain en capital &#8211; semblable à la loi précédente.</p>
<p>&#8211; Revenu d'une entreprise &#8211; l'élargissement de la période de 10 ans au lieu de 4 ans (nouveaux immigrants seulement sous certaines conditions.</p>
<p>&#8211; Revenu du travail et du métier &#8211; une nouvelle exemption qui ne était pas dans la loi précédente.</p>
<p>Piste d'adaptation</p>
<p>&#8211; Donner une période d'adaptation d'une année à partir de la date d'entrée en Israël.</p>
<p>&#8211; La période d'adaptation &#8211; le choix de l'individu qui est venu en Israël.</p>
<p>&#8211; Signification: La personne ne sera pas considéré comme un résident israélien à des fins fiscales pour chaque année d'adaptation.</p>
<p>&#8211; Ce n'est pas une année d'avantage supplémentaire &#8211; l'année d'adaptation a été compté dans les années d'avantage qui ont ete determine dans la correction 168.</p>
<p>&#8211; La condition est l'avis de cette alternative de choix dans les 90 jours de l'arrivée en Israël (ou la date de publication de la loi, si elle est postérieure).</p>
<p>Les entreprises gérées par Les nouveaux immigrants</p>
<p>&quot;Gestion et contrôle&quot; – c'est un autre test pour determiner le lieu de résidence de la société.</p>
<p>En consequence, peu probable que la société sera un résident d'Israël suite à l'arrivée en Israël de l'actionnaire, le &quot;directeur&quot;.</p>
<p>En vertu de la correction, une société constituée à l'étranger et contrôlé par un nouveau immigrant ou un ancien résident de retour ne peut pas être considéré comme un résident israélien pendant une période de 10 ans du jour de l'immigration ou du retour en Israël.</p>
<p>Exemption des rapports et fourniture des notifications</p>
<p>Exemption de déposer un rapport annuel sur le «revenu exonéré» de nouveaux immigrants et ancien résident de retour.</p>
<p>Exemption de dépôt «de déclaration de patrimoine» sur les actifs et les revenus qui sont exonérés dans les mains d'un nouveau venu ou un vétéran résident de retour.</p>
<p><strong> </strong></p>
<p><strong> </strong></p>
<p>The post <a href="https://www.wcpa.co.il/%d7%9e%d7%90%d7%9e%d7%a8-%d7%91%d7%a6%d7%a8%d7%a4%d7%aa%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%a7%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%9e%d7%99%d7%a1%d7%95%d7%99-%d7%9c%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%97%d7%93%d7%a9%d7%99/">מאמר בצרפתית &#8211; הקלות במיסוי לעולים חדשים ותושבים חוזרים &#8211; תיקון 168 לפקודת מס הכנסה​</a> appeared first on <a href="https://www.wcpa.co.il">Dov Weinstein &amp; Co. Certified Public Accountants (Isr)</a>.</p>
]]></content:encoded>
					
		
		
			</item>
		<item>
		<title>שווי שימוש ברכב צמוד – המודל הליניארי</title>
		<link>https://www.wcpa.co.il/%d7%a9%d7%95%d7%95%d7%99-%d7%a9%d7%99%d7%9e%d7%95%d7%a9-%d7%91%d7%a8%d7%9b%d7%91-%d7%a6%d7%9e%d7%95%d7%93-%d7%94%d7%9e%d7%95%d7%93%d7%9c-%d7%94%d7%9c%d7%99%d7%a0%d7%99%d7%90%d7%a8%d7%99/</link>
		
		<dc:creator><![CDATA[Dov Weinstein]]></dc:creator>
		<pubDate>Thu, 24 Mar 2016 10:08:52 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[מאמרים]]></category>
		<category><![CDATA[מאמרים כללי]]></category>
		<category><![CDATA[עדכונים וחדשות בתחום]]></category>
		<guid isPermaLink="false">http://www.wcpa.co.il/?p=7922</guid>

					<description><![CDATA[<p>סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה דן במיסוי הכנסות מעבודה והוא מוסיף אליהן כל טובת הנאה שקיבל עובד במסגרת יחסי עובד מעביד. בסעיף זה נכללת כהטבה וכחלק מהכנסה מעבודה גם רכב צמוד שקיבל עובד ממעבידו. עובד המשתמש ברכב המעביד במהלך היום לצורך העבודה ובסופו של יום לוקח את הרכב הביתה נקבע שנובעת לעובד טובת הנאה החייבת [&#8230;]</p>
<p>The post <a href="https://www.wcpa.co.il/%d7%a9%d7%95%d7%95%d7%99-%d7%a9%d7%99%d7%9e%d7%95%d7%a9-%d7%91%d7%a8%d7%9b%d7%91-%d7%a6%d7%9e%d7%95%d7%93-%d7%94%d7%9e%d7%95%d7%93%d7%9c-%d7%94%d7%9c%d7%99%d7%a0%d7%99%d7%90%d7%a8%d7%99/">שווי שימוש ברכב צמוד – המודל הליניארי</a> appeared first on <a href="https://www.wcpa.co.il">Dov Weinstein &amp; Co. Certified Public Accountants (Isr)</a>.</p>
]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[<p>סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה דן במיסוי הכנסות מעבודה והוא מוסיף אליהן כל טובת הנאה שקיבל עובד במסגרת יחסי עובד מעביד. בסעיף זה נכללת כהטבה וכחלק מהכנסה מעבודה גם רכב צמוד שקיבל עובד ממעבידו.</p>
<p>עובד המשתמש ברכב המעביד במהלך היום לצורך העבודה ובסופו של יום לוקח את הרכב הביתה נקבע שנובעת לעובד טובת הנאה החייבת במס לפי סעיף 2(2) לפקודה. לצורך כך נקבעו תקנות בדבר שוויה של ההטבה מכוח סעיף זה, שקובעות את הטכניקה ואת השווי.</p>
<p>מבלי להתייחס למהות ההטבה, שכן במקרים רבים הטבה זו אינה הטבה אלא הכרח (כמו אנשי מכירות או טכנאים שנוסעים עשרות ואלפי ק&quot;מ בשנה וכיוצ&quot;ב), יש לבחון מחדש גם את הסכומים שנקבעו בתקנות אלה כהטבה לעובד.</p>
<p>לפי החוק הקיים כיום שווי שימוש לרכב לעובד נקבע באופן שרירותי כשיעור מתוך מחיר המחירון של הרכב <strong>בהיותו חדש, ללא הנחות</strong>. כששווי השימוש מתואם למדד המחירים לצרכן (למעט בשנה הראשונה בה נרשם הרכב לתנועה).</p>
<p>שיטה זו מתעלמת מהשחיקה הגבוהה הקיימת בשוק הרכבים,  היא מתעלמת מהבדלים מובהקים בין רכבים חדשים בהם רמת המחירים שומרת על יציבות יחסית, לעומת רכבים משומשים בהם השחיקה גבוהה. ובעיקר היא מתעלמת מהעלויות המשולמות בפועל וכפועל יוצא מההטבה בפועל.</p>
<p>תקנות מס הכנסה הנוגעות ל<a href="https://www.misim.gov.il/mm_usecar10/UseCarScreen.aspx">שווי שימוש ברכב</a> יוצרות עיוותי מס קשים היוצרים נטל כבד על עובדים ובייחוד אלה המשתמשים ברכב לעבודתם. הדוגמאות לכך רבות. נתחיל בכך שהמחירון המתואם של מס הכנסה רחוק מלשקף את הערך האמיתי של הרכב: התקנות לא משקפות את ההנחות של עשרות אחוזים מ&quot;מחיר המחירון&quot; הרשמי, שמקבלות חברות הליסינג כמו גם קונים פרטיים. הן וודאי לא משקפות את המחיר האמיתי המשולם עבור הרכב, דהיינו העלות האמיתית.</p>
<p>עיוות נוסף וחריף הרבה יותר נובע מכך שבתקנות מס הכנסה אין הבחנה בין רכב צמוד שנרכש כחדש לבין רכב צמוד שנרכש כרכב משומש. כשברור לכל שהפערים בערך הרכבים במקרה זה הינם עצומים.</p>
<p>לא די בכך, ישנן גם התקנות המצמידות את מחיר הרכב &quot;הרשמי&quot;, מחיר הבסיס שממנו חושב שווי השימוש לראשונה, למדד המחירים לצרכן. דהיינו כל שנה המחיר שממנו מחושב שווי השימוש עולה ומנגד ערך הרכב ושוויו יורד משמעותית.</p>
<p>לאור האמור לעיל אנו מציעים לבחון מחדש את התקנות הנוגעות לשווי שימוש ברכב. התקנות כפי שהן כיום עושות עוול עם עובדים רבים, עוול שיש לתקנו לאלתר.</p>
<p>כאלטרנטיבה הוגנת לשיטת המיסוי הקיימת כיום שווי הרכב הנזקף לעובד יחושב מהמחיר <strong>המשולם בפועל</strong> עבור הרכב, היינו, במקרה בו הרכב מושכר מחברת ליסינג יחושב שווי השימוש כחלק יחסי מהתשלום עבור חברת הליסינג. ובמקרה בו רוכש המעסיק את הרכב יזקפו את השווי לעובד לפי הסכום ששולם בפועל עבור הרכב בחלוקה למספר שנים הולם ותוך התייחסות לערכו ההולך ופוחת של הרכב.</p>
<p>זקיפת שווי שימוש שתהיה מותאמת לעלות הרכב המשולמת בפועל תמנע את העיוותים שהוזכרו לעיל. ותעשה מעט צדק עם העובדים.</p>
<p>מן הראוי לציין כי ישנם היבטים רבים בפקודות המיסוי של מס הכנסה הנוגעים למיסוי רכב ולמיסוי המושת על כלל ההוצאות הכרוכות בתחזוקת רכב כמו דלק, רשיון רכב, טסט וכו' הראויים להתייחסות מיוחדת ודורשים תיקון דחוף.</p>
<p>במאמר זה בחרנו להתייחס אך ורק לעוול שנגרם לעובדים בעקבות חישוב שווי שימוש ברכב כשיעור מתוך מחירון של רכב בהיותו חדש תוך התעלמות מוחלטת מעלות הרכב בפועל.</p>
<p>בטוחני כי העלאת המודעות בקרב הציבור והתגייסות כולנו תביא למערכת מס הוגנת יותר.</p>
<p>אנו תקווה שהגורמים המוסמכים לכך יגלו אכפתיות ומעורבות ויפעלו בהתמדה ליצירת מערכת מס הוגנת לרווחת כולנו.</p>
<p><a href="http://www.wcpa.co.il/%d7%9e%d7%90%d7%9e%d7%a8%d7%99%d7%9d/">למאמרים נוספים בתחום</a></p>
<p>The post <a href="https://www.wcpa.co.il/%d7%a9%d7%95%d7%95%d7%99-%d7%a9%d7%99%d7%9e%d7%95%d7%a9-%d7%91%d7%a8%d7%9b%d7%91-%d7%a6%d7%9e%d7%95%d7%93-%d7%94%d7%9e%d7%95%d7%93%d7%9c-%d7%94%d7%9c%d7%99%d7%a0%d7%99%d7%90%d7%a8%d7%99/">שווי שימוש ברכב צמוד – המודל הליניארי</a> appeared first on <a href="https://www.wcpa.co.il">Dov Weinstein &amp; Co. Certified Public Accountants (Isr)</a>.</p>
]]></content:encoded>
					
		
		
			</item>
		<item>
		<title>חוות דעת לבית משפט</title>
		<link>https://www.wcpa.co.il/%d7%97%d7%95%d7%95%d7%aa-%d7%93%d7%a2%d7%aa-%d7%9c%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%98/</link>
		
		<dc:creator><![CDATA[Dov Weinstein]]></dc:creator>
		<pubDate>Wed, 25 Feb 2015 07:35:36 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[מאמרים]]></category>
		<category><![CDATA[מאמרים כללי]]></category>
		<guid isPermaLink="false">http://www.wcpa.co.il/?p=7080</guid>

					<description><![CDATA[<p>פעמים רבות אזרחים פרטיים או נציגים של נפגעים שונים ובני משפחותיהם מעוניינים לקבל חוות דעת כלכלית לצורך אומדן הנזק והערכת גובה הפיצויים להם הם זכאים בתביעות המשפטיות שלהם בארץ וברחבי העולם. הפניות הן מגוונות. חלקן מאזרחי ישראל וחלקן מאזרחי חו&#34;ל, כמו אזרחים קנדיים, צרפתים ואמריקאים התובעים בבתי משפט בארץ או מחוצה. התובעים מבקשים לכמת בסכומים [&#8230;]</p>
<p>The post <a href="https://www.wcpa.co.il/%d7%97%d7%95%d7%95%d7%aa-%d7%93%d7%a2%d7%aa-%d7%9c%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%98/">חוות דעת לבית משפט</a> appeared first on <a href="https://www.wcpa.co.il">Dov Weinstein &amp; Co. Certified Public Accountants (Isr)</a>.</p>
]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[פעמים רבות אזרחים פרטיים או נציגים של נפגעים שונים ובני משפחותיהם מעוניינים לקבל חוות דעת כלכלית לצורך אומדן הנזק והערכת גובה הפיצויים להם הם זכאים בתביעות המשפטיות שלהם בארץ וברחבי העולם.
הפניות הן מגוונות. חלקן מאזרחי ישראל וחלקן מאזרחי חו&quot;ל, כמו אזרחים קנדיים, צרפתים ואמריקאים התובעים בבתי משפט בארץ או מחוצה. התובעים מבקשים לכמת בסכומים בחוות דעת מקצועית את אומדן הנזק והפגיעה שנגרמה להם בגין מחלוקות, הפרות חוזה, נזקים פרסונליים של פגיעות גוף ונזקי אקטואריה. חוות הדעת ניסו לבחון את הזכאות של הצדדים הנדונים בתביעה ולאמוד ולכמת את גובה הנזקים והפגיעה. פעמים שההערכות כוללות הערכות של שווי תמורה, שווי מלאי ואובדן רווחים.
<p>בין היתר, ניתן למנות פניות של <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%A4%D7%92%D7%A2_%D7%A4%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%AA_%D7%90%D7%99%D7%91%D7%94">נפגעי טרור ופעולות איבה</a> ובני משפחותיהם, הפונים לבתי משפט בישראל או מחוץ לישראל, כגון בניו יורק ובקולומביה, ותובעים את הרשות הפלסטינאית, את הבנק הערבי, או את הרפובליקה האסלאמית באיראן, הכל בהתאם לעניין, ומבקשים לכמת את הנזק שנגרם להם עקב פיגוע טרור או פעילות חבלנית אחרת.</p>
<p>בארה&quot;ב קיים חוק (18 U.S.C §§§ 2333), הקובע כי בני משפחה של אזרחים אמריקאים שנרצחו או נפגעו מחוץ לגבולות ארה&quot;ב זכאים להגיש תביעות פיצויים בבתי משפט אמריקניים.</p>
<p> 18 U.S.C §§§ 2333: <strong>&quot;Any national of the United States injured in his or her person, property, or business by reason of an act of international terrorism, or his or her estate, survivors, or heirs, may sue therefor in any appropriate district court of the United States and shall recover threefold the damages he or she sustains and the cost of the suit, including attorney’s fees.&quot;</strong></p>
<p>הנתבעים הם בעיקר בנקים ערביים או בינלאומיים שבהם נפתחו חשבונות של עמותות וארגונים שהיו קשורים במישרין או בעקיפין לארגוני טרור .כספי הזכייה מעוקלים מחשבונות הבנק, וכן ניתן לגבותם באמצעות קיזוז כספי הסיוע האמריקאי או מהחזרי המס הישראליים.</p>
<p>כמו כן חוות הדעת ניתנות במקרים של מוות בתאונת דרכים, פגיעות גוף, פעילות בנזקים בארגנטינה כדוגמא, שבו התובעים מבקשים להעביר לבית המשפט חישוב אקטוארי להערכת גובה הנזק ולצורך חישוב הפיצויים.</p>
<p>בתביעות משפטיות חישוב הפיצויים הינו מורכב. במקרים רבים הרכיב המשמעותי ביותר מבחינת גובהו הינו הפסדי השתכרות של הנפגע בעבר ובעתיד. אולם הערכה כספית מקצועית מחייבת לשקלל את מכלול הנתונים המשתנים לאורך תוחלת חייו של אדם: גיל, מצב משפחתי, תקופת הכשרה לעבודה, תקופת עבודה עם הפסקות מסוימות, שכר ותנודות בענף, התקדמות בעבודה, צבירת חסכון לקראת יצירת קרן פנסיה, השפעת הזמן על ערך הכסף, תמורות במדדי המשק וכדו'</p>
<p>יש לנו ניסיון רב במתן הערכות שווי כלכליות ואקטואריות. על פי רוב חוות הדעת הצליחו להעמיד על דיוקם את אומדן הנזק הכלכלי ומהווים בסיס לערכת פיצויים על ידי בית המשפט.</p>
<p>בחודש ינואר 2015 התבקשנו על ידי בית המשפט בניו יורק למסור עדות בפני חבר המושבעים על חוות הדעת המקצועית על אובדן הכנסה של נפגעי טרור שפנו לבית המשפט בתביעה לפיצויים בגין הנזקים שנגרמו להם.</p>
<p>משרדינו ויינשטיין ושות' הוא הנציג המקומי של <a href="https://www.tiagnet.com/about-tiag-100013/about-us.html">TIAG</a> (קבוצת חשבונאות הבינלאומית), וחבר ברשת בינלאומית מובילה המתמחה בין היתר במתן הערכות שווי כלכליות ואקטואריות כאשר השותף הבכיר משמש כחבר הנהלה של STEP בישראל.</p>
<p>המשרד כולל מחלקות שונות המספקות שירותי ראיית חשבון וביקורת, ייעוץ עסקי וארגוני, ותמיכה להקמת חברות, חברות הזנק וחברות בפירוק. משרדנו מתמחה גם במתן הערכת שווי כלכלי ואקטוארי ובמתן ייעוץ מס בינלאומי לתושבי חוץ, תושבים חוזרים ועולה חדשים לישראל.</p>
<p><strong>אתה מוזמן <a href="http://www.wcpa.co.il/%d7%a6%d7%95%d7%a8-%d7%a7%d7%a9%d7%a8/">ליצור קשר</a> עם אחד מרואי החשבון שלנו היום.</strong></p>
<p><strong>לקבלת פרטים נוספים או לקביעת פגישת ייעוץ</strong><strong> חייגו 077-7386666</strong></p>
<p>&nbsp;</p>
<p>The post <a href="https://www.wcpa.co.il/%d7%97%d7%95%d7%95%d7%aa-%d7%93%d7%a2%d7%aa-%d7%9c%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%98/">חוות דעת לבית משפט</a> appeared first on <a href="https://www.wcpa.co.il">Dov Weinstein &amp; Co. Certified Public Accountants (Isr)</a>.</p>
]]></content:encoded>
					
		
		
			</item>
		<item>
		<title>רכישה או מיזוג במהופך  (reverse Acquisitions / merger)</title>
		<link>https://www.wcpa.co.il/%d7%a8%d7%9b%d7%99%d7%a9%d7%94-%d7%90%d7%95-%d7%9e%d7%99%d7%96%d7%95%d7%92-%d7%91%d7%9e%d7%94%d7%95%d7%a4%d7%9a-reverse-acquisitions-merger/</link>
		
		<dc:creator><![CDATA[Dov Weinstein]]></dc:creator>
		<pubDate>Tue, 02 Dec 2014 10:25:51 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[מאמרים]]></category>
		<category><![CDATA[מאמרים כללי]]></category>
		<guid isPermaLink="false">http://www.wcpa.co.il/?p=6805</guid>

					<description><![CDATA[<p>מיזוג במהופך &#8211; כאשר מדברים על רכישת שליטה רגילה, מדובר בדרך כלל על ישות אשר קונה ישות אחרת והבעלים של הישות הרוכשת הופך להיות בעל השליטה (בין במישרין ובין בעקיפין) בישות הנקנית. רכישות כאלו מתרחשות, בדרך כלל, באחת משתי האפשרויות הבאות: • רכישה במזומן [דוד שולט בחברה א', ואליהו שולט בחברה ב'. כאשר חברה א' [&#8230;]</p>
<p>The post <a href="https://www.wcpa.co.il/%d7%a8%d7%9b%d7%99%d7%a9%d7%94-%d7%90%d7%95-%d7%9e%d7%99%d7%96%d7%95%d7%92-%d7%91%d7%9e%d7%94%d7%95%d7%a4%d7%9a-reverse-acquisitions-merger/">רכישה או מיזוג במהופך  (reverse Acquisitions / merger)</a> appeared first on <a href="https://www.wcpa.co.il">Dov Weinstein &amp; Co. Certified Public Accountants (Isr)</a>.</p>
]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[<strong>מיזוג במהופך &#8211; כאשר מדברים על רכישת שליטה רגילה, מדובר בדרך כלל על ישות אשר קונה ישות אחרת והבעלים של הישות הרוכשת הופך להיות בעל השליטה (בין במישרין ובין בעקיפין) בישות הנקנית. רכישות כאלו מתרחשות, בדרך כלל, באחת משתי האפשרויות הבאות:</strong>
<p>• רכישה במזומן [דוד שולט בחברה א', ואליהו שולט בחברה ב'. כאשר חברה א' משלמת לאליהו בעד מניותיו, דוד הופך לבעל השליטה גם בחברה ב'].
 • רכישה במניות [דוד שולט בחברה א', ואליהו שולט בחברה ב'. חברה א' מנפיקה 20% מניות חדשות לאליהו תמורת כל מניות חברה ב', דוד הופך להיות בעל שליטה בחברה ב', ואליהו מצטרף כבעל מניות מיעוט בחברה א'].</p>
<p>אולם כאשר חברה א' מנפיקה יותר מניות מכמות המניות הקיימות, לבעלי השליטה בחברה הנרכשת, תמורת מניות החברה הנרכשת נוצרת סתירה בין הצורה המשפטית לבין המהות הכלכלית. מבחינת משפטית חברה א' השתלטה על ב', מבחינת המהות הכלכלית בעלי חברה ב' הם אלו שהשתלטו על א'. מכיוון שבחשבונאות אנחנו תמיד מעדיפים את המהות הכלכלית על הצורה המשפטית ומכיוון שהדוחות המאוחדים נועדו לשרת את בעלי המניות ובעיקר את בעלי חברה ב' כי הם בעלי השליטה, אנחנו צריכים להציג דוחות מאוחדים שישקפו את העובדה שחברה א' היא זו שנרכשה [בדוגמה שלנו נניח שחברה א' הנפיקה 150% מניות חדשות לאליהו תמורת כל מניות חברה ב', אליהו הופך להיות בעל השליטה בחברה א' ודוד הופך לבעל מניות מיעוט בחברה א'].</p>
<p>במצב כזה, ע&quot;פ התקינה (<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/תקן_דיווח_כספי_בינלאומי">IFRS</a> 3, וה-topic 805 של ה-<a href="https://www.fasb.org/home">FASB</a>), מתייחסים למצב כאילו חברה ב' רכשה את חברה א', הדבר בא לידי ביטוי בצורה המשמעותית ביותר בעובדה שהדוחות שיוצגו מעכשיו הינם המשך לדוחות של חברה ב' ולא לדוחות של חברה א'. התנהלות זו הינה למרות שהכותרת של הדוחות היא עדיין חברה א'.</p>
<p>התקנים מציינים שיוצא הדופן היחיד בהתייחסות לחברה ב' כרוכשת, יהיה בהצגת הון המניות של החברה. הון החברה ממשיך להיות ההון המונפק של חברה א', אולם יש לבצע התאמה של כמות המניות לפני ההנפקה כך שיהיה לפי השווי ההוגן של המניות של חברה ב'.</p>
<p>רכישה במהופך הוא מצב שחברה בעלת שווי הוגן נמוך יחסית, משתלטת על חברה עם שווי הוגן גבוה, ואז נאלצת להנפיק כמות גבוהה של מניות ובעלי המניות הישנים שלה מאבדים שליטה. רכישה במהופך הינו מצב נדיר כיוון שבד&quot;כ חברה בעלת ערך נמוך לא רוכשת חברה בעלת ערך גבוה. המצב הנפוץ בו כן מתרחשת רכישה במהופך הוא רכישה של שלד בורסאי ע&quot;י חברה פרטית. מהלך זה הינו מצב תחליפי להנפקת מניות אשר הינו תהליך ארוך, ועל ידי רכישת השלד הבורסאי מנסים לחסוך בזמן.</p>
<p>כאשר מדברים על <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%9C%D7%93_%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%90%D7%99">שלד בורסאי</a> לא תמיד חייב להיות מקרה בו חברה א' רוכשת את ב', אפשרות נוספת היא מיזוג בין שתי החברות. כאשר בעל השליטה בחברה ב' הופך להיות בעל השליטה בחברה א' לאחר המיזוג אפשר לראות בזה גם רכישה במהופך, אשר כל הכללים של רכישה במהופך יהיו רלוונטיים לגבי מצב זה.</p>
<p><a href="http://www.wcpa.co.il/%d7%9e%d7%90%d7%9e%d7%a8%d7%99%d7%9d/">מידע נוסף בתחום</a></p>
<p><strong>אנחנו מזמינים אתכם לפנות אלינו עם כל שאלה בנושא, נשמח לסייע לכם.</strong></p>
<p><strong>ירושלים טל: </strong>077-7386666<strong> פקס: </strong>02-5812991<strong> | תל אביב טל: </strong>03-7763777<strong> פקס: </strong>03-7763881</p>
<p>The post <a href="https://www.wcpa.co.il/%d7%a8%d7%9b%d7%99%d7%a9%d7%94-%d7%90%d7%95-%d7%9e%d7%99%d7%96%d7%95%d7%92-%d7%91%d7%9e%d7%94%d7%95%d7%a4%d7%9a-reverse-acquisitions-merger/">רכישה או מיזוג במהופך  (reverse Acquisitions / merger)</a> appeared first on <a href="https://www.wcpa.co.il">Dov Weinstein &amp; Co. Certified Public Accountants (Isr)</a>.</p>
]]></content:encoded>
					
		
		
			</item>
		<item>
		<title>שירשור רווחים מחוץ לישראל הדין והנוהג</title>
		<link>https://www.wcpa.co.il/%d7%a9%d7%99%d7%a8%d7%a9%d7%95%d7%a8-%d7%a8%d7%95%d7%95%d7%97%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%97%d7%95%d7%a5-%d7%9c%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c-%d7%94%d7%93%d7%99%d7%9f-%d7%95%d7%94%d7%a0%d7%95%d7%94%d7%92/</link>
		
		<dc:creator><![CDATA[Dov Weinstein]]></dc:creator>
		<pubDate>Sat, 29 Nov 2014 22:15:25 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[מאמרים]]></category>
		<category><![CDATA[מאמרים כללי]]></category>
		<guid isPermaLink="false">http://www.wcpa.co.il/?p=6358</guid>

					<description><![CDATA[<p>בעבר היה מקובל לנהל החברות במדינות שהם מקלטי מס שאין שם מס כלל, או ששיעור המס נמוך מאוד, ובתנאים שכאלו הוקמו חברות במדינות המהוות מקלט מס, תוך הלוואה לחברה אחרת במקלט מס, כגון ברמודה, ומשם לחברה בארה&#34;ב, הלכה ולמעשה, שירשור ההכנסה החוצה מארה&#34;ב נועד ליצור הלוואת ריבית שתפחית חבות המס האמריקאית בלי להיות חייבם מס [&#8230;]</p>
<p>The post <a href="https://www.wcpa.co.il/%d7%a9%d7%99%d7%a8%d7%a9%d7%95%d7%a8-%d7%a8%d7%95%d7%95%d7%97%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%97%d7%95%d7%a5-%d7%9c%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c-%d7%94%d7%93%d7%99%d7%9f-%d7%95%d7%94%d7%a0%d7%95%d7%94%d7%92/">שירשור רווחים מחוץ לישראל הדין והנוהג</a> appeared first on <a href="https://www.wcpa.co.il">Dov Weinstein &amp; Co. Certified Public Accountants (Isr)</a>.</p>
]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[<strong>בעבר היה מקובל לנהל החברות במדינות שהם מקלטי מס שאין שם מס כלל, או ששיעור המס נמוך מאוד, ובתנאים שכאלו הוקמו חברות במדינות המהוות מקלט מס, תוך הלוואה לחברה אחרת במקלט מס, כגון ברמודה, ומשם לחברה בארה&quot;ב,</strong> הלכה ולמעשה, שירשור ההכנסה החוצה מארה&quot;ב נועד ליצור הלוואת ריבית שתפחית חבות המס האמריקאית בלי להיות חייבם מס בדרך.
<p></p>
<p><strong>לוח עניינים:</strong></p>
<p>א. הדין החיצוני: אמנות המס עם ישראל
 ב. הדין הפנימי: הגדרת מבחן התושבות והבחנה בין תושב ישראל לתושב-חוץ
 ב1.  כללי
 ב2.  הגדרת תושב ישראל בפקודת מס הכנסה
 ב3.  הגדרת תושב -חוץ בפקודת מס הכנסה
 ג. התיקון בחוק בישראל: הרחבת בסיס חבות המס בגין פעילות בחו&quot;ל
 ג1.  חברת משלח יד זרה (חמי&quot;ז)
 ג2.  חברה נשלטת זרה (חנ&quot;ז)
 ג3.  שיעור המס המוטל על דיבידנד שמקורו במניות הנסחרות בבורסה מחוץ לישראל
 ג4.  העדר החבות במס על דיבידנד שמקורו במניות הנסחרות בבורסה מחוץ לישראל
 ד. מיסוי השקעות בקרנות נאמנות בידי תושב-חוץ
 ה. מיסוי פיקדונות בנקאיים בידי תושב-חוץ
 ו. מקרה סינגפור
 ז. זיכוי עקיף</p>
<p>א. הדין החיצוני: אמנות המס עם ישראל</p>
<p>עקרון העל המנחה נישומים רבים בישראל הוא כי מי שאינו תושב ישראל אינו חייב במס בישראל אלא אם כן הפיק ההכנסה בישראל. אשר על כן קיים תמריץ להפיק הכנסה מחוץ לישראל דרך גופים שאינם ישראלים ובמקרה שכזה ההכנסה לא חייבת במס.</p>
<p>בעבר היה מקובל לנהל החברות במדינות שהם מקלטי מס שאין שם מס כלל, או ששיעור המס נמוך מאוד, ובתנאים שכאלו הוקמו חברות במדינות המהוות מקלט מס, תוך הלוואה לחברה אחרת במקלט מס, כגון ברמודה, ומשם לחברה בארה&quot;ב, הלכה ולמעשה, שירשור ההכנסה החוצה מארה&quot;ב נועד ליצור הלוואת ריבית שתפחית חבות המס האמריקאית בלי להיות חייבם מס בדרך. בדרך זו הוצאו  רווחים בעסק אמריקאי לחברה זרה במקלט מס בפטור ממס בכל אחד משלוש המדינות שבשרשרת המס. בפרט, יש לציין, בברמודה יש 0% מס כך שלא משלמים מס על הרווחים בחברה זו עד שיממש אותם כתושב ישראל. ועדת רבינוביץ ובהמשך תיקון 132 ס' 75ב' לפקודת מס הכנסה קבעה שתושב ישראל בעל שליטה בחברה בחו&quot;ל, בעלת  הכנסות פסיביות, יחויב  על חלקו היחסי ברווחי החברה כאילו חולק לו דיבידנד.</p>
<p>במסגרת רפורמה במס הכנסה, וברוח זו, עוד אימץ המחוקק הישראלי את שיטת המיסוי הפרסונלית, כך שתושבי ישראל (הן יחידים והן חברות) יחויבו במס על הכנסתם לפי בסיס עולמי (worldwide basis) תוך זכאות, במקרים מסוימים, לזיכוי ממס בגין המס ששילמו מחוץ לישראל. ואילו לגבי תושבי-חוץ (הן יחידים והן חברות), לעומת זאת, ממשיך לחול משטר מס טריטוריאלי, לפיו אלה חייבים במס על הכנסותיהם ממקורות בישראל.</p>
<p>ואכן, בשנים האחרונות, ניתן להבחין בגידול משמעותי במספר אמנות המס בעולם. מספרן מגיע כיום לכמה אלפים. ישראל, כמו מדינות אחרות, אף היא הרחיבה את רשת אמנות המס שלה בצורה משמעותית. עד היום חתמה ישראל על אמנות מס, שחלקן עדיין לא בתוקף, עם 39 מדינות: אוזבקיסטן, אוסטריה, אוקראינה, איטליה, אירלנד, ארצות-הברית, אנגליה, בולגריה, בלגיה, בלרוס, ברזיל, ג'מייקה, גרמניה, דנמרק דרום-אפריקה, דרום-קוריאה, הודו, הולנד, הונגריה, טורקיה, יוון, יפן, נורבגיה, מקסיקו, סין, סינגפור, סלובקיה, ספרד, פולין, פיליפינים, פינלנד, צ'כיה, צרפת, קנדה, רומניה, רוסיה, שוודיה, שווייץ ותאילנד (האמנות עם ברזיל ואוקראינה טרם נכנסו לתוקף). לא למותר לציין, אמנות המס של ישראל מתבססות בעיקר על המודל לאמנות מס של ארגון ה-OECD ועל המודל לאמנות של האו&quot;ם.</p>
<p>האמנות מקנות פטורים והקלות מס משמעותיות לגבי סוגים שונים של הכנסות ורווחי הון. כך, למשל, רווח הון המופק ממכירת מניות בחברה ישראלית (שאינה &quot;איגוד מקרקעין&quot;) על ידי חברה תושבת אנגליה, בלגיה, ג'מייקה, גרמניה, הולנד, הונגריה, פולין, קנדה, דנמרק, נורבגיה ושוודיה &#8211; פטור ממס מדעיקרו בישראל.</p>
<p>בהמשך, משקיעים זרים רבים, תושבי מדינות אמנה, השקיעו בישראל בחברה בעלת מעמד של 'מפעל מאושר' על-פי החוק לעידוד השקעות הון. חוק זה, שצפוי כידוע לעבור בקרוב רפורמה מקיפה, מזכה חברה כזו במס חברות בשיעורים מופחתים ובניכוי פחת מואץ, ולחברות שבחרו ב'מסלול הטבות חלופי' הוא מעניק פטור מוחלט ממס במשך תקופה ארוכה, ואף מאפשר להן לקבל מענקים מוגברים מהממשלה (סעיפים 51-47 לחוק). כפועל יוצא מהוראות החוק האמור הוטל מס חברות בשיעור מופחת, אם בכלל, על הכנסותיה השוטפות של החברה, נשוא ההשקעה, מה'מפעל המאושר'. במקום לחלק דיבידנד, דבר שהיה מביא לחיוב במס בישראל, אותם משקיעים זרים מכרו את מניותיהם בחברה והיו פטורים לחלוטין ממס בישראל מכוח האמנה.</p>
<p>זאת ועוד, מכיוון שלעיתים קרובות אותם משקיעים זרים השקיעו בישראל באמצעות חברות הנהנות מפטור ממס במדינת מושבם &#8211; כגון: 'פטור השתתפות' ('Participation Exemption') בהולנד</p>
<p>ובבלגיה &#8211; הרי שלא הוטל כל מס על הרווחים הנדונים על-בסיס בינלאומי. הווה אומר: לא הוטל מס בישראל על ההכנסה השוטפת (ואם הוטל, אז בשיעורים מופחתים בלבד), לא הוטל מס בישראל על רווחי הון בשלב המימוש (מכירת המניות בחברה הישראלית נשוא ההשקעה) מכוח האמנה, ואף לא הוטל כל מס במדינת המושב של החברה &#8211; תושבת מדינת אמנה עם ישראל &#8211; שדרכה התבצעה ההשקעה בחברה הישראלית. תכנון מס זה הפך טריוויאלי וכיום ניתן לבצעו כיום גם באמצעות הקמת חברות במדינות נוספות, כאשר חשוב להקפיד על כך שההשקעה אכן תעמוד בתנאי הפטור.</p>
<p>רווחי ההון של חברה זרה מהווים גם הם מקור להתערבותו של הדין הבינלאומי בנושא. כך, למשל, רווחיה של חברה זרה שעסקיה נשלטים ומנוהלים מחוץ לישראל ושאינה פעילה כלל בישראל אינם חייבים במס בישראל. זאת, אף אם השליטה בהונהּ של אותה חברה – להבדיל מהשליטה בעסקיה ובניהולם – מצויה בידי תושבי ישראל. עם זאת, רווחי אותה חברה זרה יחויבו, במקרים מסוימים, במס בישראל אם היא תיחשב לחברת משלח-יד זרה או לחברה נשלטת זרה. דוגמה אחרת, יש לציין, היא פעילות פיננסית באמצעות נאמנות זרה. תכנון שגוי של</p>
<p>מבנה אותה נאמנות עשוי להביא לחיוב במס בישראל בשל רווחי הנאמנות.</p>
<p>ככלל וכביטוי לעקרון המוסבר, מחייב החוק בישראל כי הנישומים הבאים יגישו דו&quot;ח שנתי (לגבי שנת-המס 2005) לרשויות המס:</p>
<p><strong>1.</strong> יחיד תושב-ישראל שבתחילת שנת-המס מָלאו לו 18 שנים;</p>
<p><strong>2.</strong> בן-זוג שאיננו בן-זוג רשום שהצהיר כי ידַווח על הכנסותיו בנפרד;</p>
<p><strong>3.</strong> יחיד תושב ישראל שבתחילת שנת-המס טרם מָלאו לו 18 שנים, אם הייתה לו באותה שנה הכנסה חייבת בסכום שאינו פחות מ-58,470 ₪;</p>
<p><strong>4.</strong> יחיד תושב-חוץ שהייתה לו הכנסה חייבת בשנת-המס;</p>
<p><strong>5.</strong> חבר-בני-אדם שהייתה לו הכנסה בשנת-המס;</p>
<p><strong>6.</strong> אדם שבשנת-המס מכר זכות במקרקעין או עשה פעולה באיגוד מקרקעין שאינן פטורות ממס לפי חוק מיסוי מקרקעין, ולא שילם מס שבח בשיעור המירבי החָל לפי החוק האמור על השבח הריאלי הנובע מהמכירה או מהפעולה – לפי העניין;</p>
<p><strong>7.</strong> תושב-ישראל שיצר בשנת-המס נאמנות, או שקיבל מכספי נאמנות סכום העולה על 100,000 ₪, וכן כל מי שהוא הנהנה בכספי הנאמנות,</p>
<p>המוטב בהם או הזכאי להם, במישרין או בעקיפין, גם אם אינם חייבים במס בישראל;</p>
<p><strong>8.</strong> בעל-שליטה בחברת משלח-יד זרה או בחברה נשלטת זרה;</p>
<p><strong>9.</strong> כל אדם שפקיד-השומה דרש זאת ממנו אף אם אינו חייב בהגשת דו&quot;ח לפי פסקות 1–9 לעיל.</p>
<p><strong>ב.</strong> הדין הפנימי: הגדרת מבחן התושבות והבחנה בין תושב ישראל לתושב-חוץ</p>
<p><strong>ב1.  כללי</strong></p>
<p>דיני המס בישראל מבחינים, במקרים רבים, בין מי שהינו תושב ישראל לבין מי שהינו תושב-חוץ: תושב-חוץ אינו נלכד תמיד ברשת המס הישראלית. זאת, בין אם בשל ההוראות השונות הקבועות בחוקי המס בישראל ובין אם לאור קביעה מפורשת בעניין זה באמנה למניעת מסי-כפל עם מדינת מושבו של תושב-החוץ.</p>
<p>שיטת חישוב חבות המס כמו גם שיעור המס החָל על תושב-חוץ אינם זהים בהכרח לאלה החָלים על תושב ישראל.</p>
<p>כמו-כן, כללי הניכוי במקור שונים לגבי תושב-חוץ ותושב ישראל.</p>
<p>זאת ועוד, חלק מהפטורים וההקלות ממס הניתנים לתושב-חוץ אינם מוקנים לתושב ישראל; ולהפך, הוראות החוק המקנות הטבות מס לתושבי ישראל אינן חלות בהכרח על תושבי-חוץ.</p>
<p>ראוי לזכור, תאגיד תושב-חוץ לא יהיה זכאי להטבה במס, הנחה או פטור בשל היותו תושב-חוץ, אם תושב ישראל בעל שליטה בו או הנהנה, במישרין או בעקיפין, ל-25% או יתר מההכנסות או הרווחים של אותו תאגיד תושב-חוץ.</p>
<p>עוד יצוין, כי יחיד או חברה שחדלו להיות תושבי ישראל, דהיינו הפכו להיות תושבי-חוץ, עשויים להתחייב במס יציאה.</p>
<p>על-מנת לבחון את מקום מושבו של הנישום לצורכי מס, יש להידרש לשאלת מעמדו בישראל על-פי הדין הפנימי בישראל. ואולם, ייתכנו מקרים בהם יהיה לנישום יותר ממקום מושב אחד: האחד – לפי הדין הפנימי בישראל, והשני – לפי חוקי המס החָלים במדינה אחרת שלנישום זיקה אליה. במקרים האמורים, אם קיימת אמנה למניעת מסי-כפל, תבוא בעיית כפל התושבוּת על פתרונה במסגרת מבחני &quot;שובר השוויון&quot; שבאמנה, ככל שזו כוללת מבחנים כאמור.</p>
<p><strong>ב2.</strong> הגדרת תושב ישראל בפקודת מס הכנסה</p>
<p>הגדרת &quot;תושב ישראל&quot; בפקודת מס הכנסה מבחינה בין תושב ישראל שהוא חבר-בני-אדם (ובכלל זה חברה) לבין תושב ישראל שהוא יחיד. חברה תיחשב לתושב ישראל אם מתקיים לגבּיה אחד מאלה: (1) היא התאגדה בישראל (מבחן מקום ההתאגדות); (2) השליטה על עסקיה וניהולָם מופעלים בישראל (מבחן השליטה והניהול). ביסודו של דבר, מקובל לראות במבחן השליטה והניהול, אשר מקורו בפסיקה האנגלית, מבחן בן שני תנאים מצטברים. מנגד, יש הסוברים, כי מדובר במבחן אחד. כך, לגישת רשויות המס, די בכך שהשליטה במובן הניהול היומיומי או קביעת המדיניות העסקית נעשית בישראל על-מנת שהחברה תיחשב לתושב ישראל. דהיינו, המונחים שליטה וניהול מתמצים, לגישת רשויות מס, במושג אחד – שליטה וניהול בפועל.</p>
<p>על-מנת לקבוע האם יחיד נחשב לתושב ישראל לפי פקודת מס הכנסה, יש להחיל את עיקרון מרכז החיים. זאת, בהתחשב במספר מבחנים מהותיים: קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים של היחיד, מקום ביתו הקבוע, מקום המגורים שלוֹ ושל בני משפחתו, מקום עיסוקו, מקום האינטרסים הכלכליים הפעילים והמהותיים שלוֹ ומקום פעילותו בארגונים, באיגודים ובמוסדות שונים.</p>
<p>בנוסף, נקבעו שתי חזקות ניתנות לסתירה, לפיהן מרכז חייו של היחיד בשנת-המס הוא בישראל: האחת – לגבי יחיד שתקופת שהייתו בישראל בשנת-המס מגיעה כדי 183 ימים או יותר; השנייה – לגבי יחיד שתקופת שהייתו בישראל בשנת-המס מגיעה כדי 30 ימים או יותר וסך כל תקופת שהייתו בישראל בשנת-המס ובשנתיים שקָדמו לה הוא 425 ימים או יותר.</p>
<p><strong>ב3</strong>.  הגדרת תושב-חוץ בפקודת מס הכנסה</p>
<p>בניגוד למונח &quot;תושב ישראל&quot; המוגדר בפקודת מס הכנסה באופן פוזיטיבי, המונח &quot;תושב חוץ&quot; לא הוגדר אלא באופן שיורי, דהיינו &quot;מי שאינו תושב ישראל&quot;. כלומר, יחיד או חברה שאינם תושבי ישראל נחשבים לתושבי-חוץ לעניין פקודת מס הכנסה.</p>
<p><strong>ג.</strong> התיקון בחוק בישראל: הרחבת בסיס חבות המס בגין פעילות בחו&quot;ל
 עד ליום 31.12.03 הכנסות מפעילות בינלאומית של חברה זרה (גם אם בעלי מניותיה הם ישראליים) היו חייבות במס בישראל רק באם השליטה והניהול בחברה זו היו מופעלים בישראל. התוצאה היתה שישראלים רבים הקימו חברות בחו&quot;ל ודרכם ביצעו מגוון של פעילויות. בדרך זו, החזיקו חברות שהוקמו במזרח אירופה נדל&quot;ן מניב. ויודגש, כל אימת שהשליטה והניהול בחברות הזרות לא הופעלו בישראל (החלטות דירקטוריון בחו&quot;ל, משרד רשום בחו&quot;ל, אסיפות בעלי מניות בחו&quot;ל וכיו&quot;ב) לא היו הכנסותיהן חייבות בישראל. מצב זה השתנה מן היסוד בעקבות הרפורמה וכעת בשלושה מקרים תהיינה חברות זרות חייבות במס בישראל על הכנסות שהופקו מחוץ לישראל.</p>
<p><strong>ג1.</strong> חברת משלח יד זרה (חמי&quot;ז)</p>
<p>המקרה הראשון הינו של &quot;חברת משלח יד זרה&quot; (חמי&quot;ז). חמי&quot;ז הינה חברת מעטים אשר 75% מאמצעי השליטה בה מוחזקים על-ידי תושבי ישראל (או אזרחי ישראל תושבי איו&quot;ש), מרבית בעלי השליטה או קרוביהם עוסקים בעבור החברה במשלח יד מיוחד ומרבית ההכנסה של החברה מקורה במשלח יד מיוחד. כל אימת שהתקיימו תנאים אלה יראו את הכנסת החמי&quot;ז, בגובה ההכנסה של בעלי המניות תושבי ישראל, כהכנסה שהופקה בישראל. משלח יד מיוחד לא הוגדר בפקודת מס הכנסה אלא ייקבע על-ידי שר האוצר בתקנות.
 לשון אחרת, המקרה הרגיל של חמי&quot;ז מתרחש כל אימת שמנהל ישראלי אשר מפיק הכנסה משירותי ניהול, כתחליף לשכר, בחברה זרה. באם המנהל הוא בעל כל מניות החמי&quot;ז, כל הכנסת החברה תהיה חייבת במס בארץ. עדיין שאלה שנותרה פתוחה במקרה זה היא &#8211; אילו משלחי יד ייקבעו כמשלחי יד מיוחדים על-ידי השר. עם זאת, ההנחה הרווחת הינה שרוב המקצועות החופשיים יפלו לגדר התקנות.</p>
<p><strong>ג2.</strong> חברה נשלטת זרה (חנ&quot;ז)</p>
<p>חברה זרה שנייה שהכנסותיה ימוסו בישראל בעקבות הרפורמה הינה חברה נשלטת זרה (חנ&quot;ז). המדובר בחברה שמניותיה אינן נסחרות בבורסה, שרוב הכנסותיה הינן הכנסות פסיביות או שרוב רווחיה נובעים מהכנסה פסיבית, שלמעלה מ-50% מאמצעי השליטה בה מוחזקים בידי תושבי ישראל או אזרחי ישראל תושבי איו&quot;ש (או למעלה מ-40% בידי תושבי ישראל שביחד עם קרוב של אחד מהם מחזיקים למעלה מ-50% מאמצעי השליטה), ושהיא משלמת במדינת החוץ מס על הכנסתה הפסיבית בשיעור שאינו עולה על 20%.</p>
<p>הכנסה פסיבית היא הכנסה מריבית, דיבידנד (למעט דיבידנד שהתקבל מחבר בני אדם תושב חוץ ומקורו בהכנסה ששולם עליה למעלה מ-20% מס), תמלוגים, דמי שכירות ורווח הון.
 נדגיש כי להבדיל מחמי&quot;ז, המיסוי אינו מוטל על הכנסות החנ&quot;ז אלא החוק קובע פיקציה לפיה מייחסים את הכנסות החנ&quot;ז לבעלי המניות תושבי ישראל והן ממוסות כדיבידנד בשיעור של 25%. זאת, גם אם ההכנסות לא חולקו בפועל!</p>
<p>ברור שישראלים שהשקיעו בחו&quot;ל באמצעות חברות Off-Shore ומפיקים הכנסות פסיביות, הכוללים הכנסות משכירות ו/או ריבית, נכפפים למסגרת המס בישראל. במובן זה, עליהם לשלם על הכנסותיהם מס בשיעור של 25% .</p>
<p><strong>ג3.</strong> שיעור המס המוטל על דיבידנד שמקורו במניות הנסחרות בבורסה מחוץ לישראל</p>
<p>החֵל מיום 1.1.2006, הכנסה של יחיד תושב-ישראל מדיבידנד שמקורו במניות הנסחרות בבורסה מחוץ לישראל תחויב במס בשיעור 20%, אלא אם היחיד היה במועד קבלת הדיבידנד או במועד כלשהו ב-12 החודשים שקָדמו לו, בעל מניות מהותי בחברה ששילמה את הדיבידנד &#8211; שאז שיעור המס יהיה 25%.</p>
<p>ראוי להדגיש, במקרים מסוימים, יחיד שנוצרה לו הכנסה מדיבידנד שמקורה במניות הנסחרות בבורסה מחוץ לישראל עשוי להתחייב בגינהּ גם בדמי ביטוח לאומי ובדמי ביטוח בריאות.</p>
<p>ראוי לציין, עד ליום 31.12.2005, הכנסה של יחיד תושב-ישראל מדיבידנד שמקורו במניות הנסחרות בבורסה מחוץ-לישראל חויבה במס בשיעור 25% (זולת אם מדובר בדיבידנד שמקורו במניות שהן ניירות-ערך זרים ואשר התקבל לפני 1.1.2005, שאז שיעור המס בגינו היה 35%).</p>
<p><strong>ג4.</strong> העדר החבות במס על דיבידנד שמקורו במניות הנסחרות בבורסה מחוץ לישראל</p>
<p>במרבית המקרים, תושב חוץ אינו חייב במס בישראל על דיבידנד שמקורו במניות הנסחרות בבורסה מחוץ לישראל.</p>
<p><strong>ד.</strong> מיסוי השקעות בקרנות נאמנות בידי תושב-חוץ</p>
<p>ככלל, על-מנת לקבוע אם השקעותיו של תושב-חוץ בקרנות נאמנוּת חייבות במס בישראל יש לבחון האם מדובר בהכנסה שמקורהּ בישראל.</p>
<p>אם אכן מדובר בהכנסה שמקורהּ בישראל, תושב-החוץ יחויב בגינה במס בישראל בשיעורים החָלים על משקיע שהוא תושב-ישראל, זולת אם נקבע במפורש אחרת. עם זאת, יש לזכור, כי הדין הישראלי הפנימי כפוף להוראות המנויות באמנה למניעת מסי-כפל, אם קיימת, עם מדינת מושבו של תושב-החוץ. לפיכך, ככל שהאמנה קובעת חבות במס של תושב-החוץ בישראל בשיעור נמוך יותר מהשיעורים שפורטו לגבי תושבי ישראל, יחול שיעור זה.</p>
<p>עוד יצוין, כי תושב חוץ, הן יחיד והן חברה, פטור ממס על רווח הון בפדיון יחידה בקרן נאמנות להשקעות-חוץ וכן על רווחים שקיבל מקרן כזו ובלבד שהתקיימו שני אלה:</p>
<p><strong>א.</strong> הרווחים אינם במפעל קבע של תושב-החוץ בישראל;</p>
<p><strong>ב.</strong> תושב-החוץ הגיש למפיץ הצהרה לפי טופס 2408, על היותו תושב חוץ ועל זכאותו לפטור ממס, בתוך 14 ימים מיום רכישת היחידה, ואחת לשלוש שנים אם הוא או בא-כוחו הינם בישראל.</p>
<p><strong>ה.</strong> מיסוי פיקדונות בנקאיים בידי תושב-חוץ</p>
<p>ככלל, הוראות המיסוי הכלליות חלות גם על משקיע שהוא תושב-חוץ, זולת אם נקבע במפורש אחרת. עם זאת, יש לזכור, כי הדין הישראלי הפנימי כפוף להוראות המנויות באמנה למניעת מסי-כפל, אם קיימת, עם מדינת מושבו של תושב-החוץ. לפיכך, ככל שהאמנה קובעת חבות במס של תושב-החוץ בישראל בשיעור נמוך</p>
<p>יותר מהשיעורים שפורטו בפרק זה לעיל, יחול שיעור זה.</p>
<p>לגבי פיקדון של תושב חוץ נקבעה הוראה מיוחדת, לפיה תושב חוץ יהיה פטור ממס על ריבית המשולמת על פיקדון במטבע-חוץ, בכפוף לתנאים המצטברים הבאים:</p>
<p><strong>1.</strong> מדובר בפיקדון במטבע-חוץ אצל החשב הכללי או בתאגיד בנקאי;</p>
<p><strong>2.</strong> תושב-החוץ הצהיר עד לתחילת שנת-המס או בתוך 14 ימים ממועד פתיחתו לראשונה של הפיקדון, לפי המאוחר, בטופס 2402, על היותו תושב חוץ;</p>
<p><strong>3.</strong> הפיקדון אינו רשום ואף אינו חייב ברישום בספרי מפעל הקבע של תושב-החוץ בישראל;</p>
<p><strong>4.</strong> לתושב-החוץ אין שותפים בפיקדון שאינם תושבי-חוץ;</p>
<p><strong>5.</strong> ההכנסה מריבית המשולמת על הפיקדון אינה הכנסה מעסק או ממשלח-יד בידי תושב-החוץ;</p>
<p><strong>6.</strong> הפיקדון לא שימש למתן הלוואה או כבטוחה להלוואה שנתן התאגיד הבנקאי לקרובו של תושב-החוץ או</p>
<p>לחבר-בני-אדם שתושב-החוץ הוא בעל-שליטה בו, אם הם תושבי ישראל.</p>
<p>תנאי זה נובע מחששו של המחוקק משימוש בפיקדון ככלי להפיכת הכנסות ריבית החייבות במס להכנסות פטורות ממס, וזאת בדרך של פיקדון &quot;back to back&quot;. עם זאת, ניתן לכאורה לעקוף את התנאי האמור אם במקום שההלוואה לגוף הקשור תינתן על-ידי הבנק שבוֹ הופקד הפיקדון, תינתן ההלוואה על-ידי בנק אחר והפיקדון ישמש כבטוחה להלוואה זו.</p>
<p><strong>ו.</strong> מקרה סינגפור</p>
<p>מדינה נוספת שיש להזכיר בהקשר זה היא סינגפור. על פי האמנה עם סינגפור, משיכת דיבידנד מחברה ישראלית לחברה סינגפורית פטורה לחלוטין ממס. פטור זה חל גם בכיוון ההפוך, דהיינו: לגבי דיבידנד שמקבלת חברה ישראלית מחברה סינגפורית. בישראל הפטור חל מכוח האמנה, ובסינגפור: מכוח הדין הפנימי שם. ואומנם ישראלים רבים פועלים בחו&quot;ל דרך חברה ישראלית שהחזיקה בחברה סינגפורית וזוכים להקלות מס משמעותיות על בסיס אמנה זו. יחד עם זאת, נדמה כי ההסדר הסטטוטורי בעניין עומד בפני שינוי בקרוב לאור כוונת בכירי האוצר לשנות את אמנה זו במסגרת מו&quot;מ שמתקיים בימים אלה בין ישראל לסינגפור.</p>
<p><strong>ז.</strong> זיכוי עקיף</p>
<p>זיכוי עקיף הניתן על פי מספר אמנות שישראל הינה צד להן הינו נדבך חשוב נוסף בתכנון המס הבינלאומי שיש בו כדי להפחית משמעותית את נטל המס הכולל. הזיכוי העקיף ניתן בנוסף ובמצטבר על הזיכוי הבסיסי- הזיכוי הישיר. הזיכוי הישיר ניתן בשל מס המנוכה במקור בחו&quot;ל מהדיבידנד עצמו. לעומת זאת, הזיכוי העקיף ניתן בשל המס שנוכה במדינת המקור מהרווחים מהם חולק הדיבידנד. אמנות מיטיבות מעניקות זיכוי עקיף לחברה. אמנות מיטיבות אף יותר מעניקות זיכוי עקיף גם ליחיד תושב ולא רק לחברה. כך, האמנות עם גרמניה, דנמרק, נורבגיה, שוודיה, ורק אמנות אלו, מאפשרות ליחיד ישראלי לקבל גם זיכוי ישיר וגם זיכוי עקיף על דיבידנד מחברה תושבת אחת המדינות הללו, ללא חישוב דיבידנד מגולם. זאת הואיל וסעיפים 126(ג) ו-203 לפקודת מס הכנסה חלים רק על חברות ולא על יחידים. קיומו של זיכוי עקיף ליחיד הופך את הפעילות בחו&quot;ל באמצעות שותפות, חברה משפחתית ובעתיד כחברה שקופה לפעילות שעשויה להיות הצורה המועדפת. זאת, בהינתן זיכוי עקיף לתושב, כל תושב, באמנת המס ובכפוף לנסיבות העניין הנדון. המשמעות האופרטיבית של הדברים היא אפוא שמשיכת רווחים עד ליחיד תושב ישראל</p>
<p>בדרך כלל לא תחויב בתוספת מס כלשהי בישראל.</p>
<p>יתרה מזו, פעילות באמצעות חברה שקופה יכולה לעיתים להיות כדאית גם לאור ההבדלים של שעורי המס החלים לדוגמה על רווחי הון. כך, למשל, השקעה של ישראלים בנדל&quot;ן בארה&quot;ב דרך חברה ישראלית שמחזיקה ב-LLC שמחזיק בנדל&quot;ן בארה&quot;ב עשויה לגרור למיסוי בשיעור כולל של קרוב ל- 77%. לעומת זאת, השקעה באמצעות חברה שקופה תביא בדרך כלל לשיעור מס כולל של 25% בלבד עד ליחיד הישראלי. החזקה כזו עשויה לעיתים רבות להיות כדאיות גם במישור של דמי השכירות שמשתלמים על נכס המקרקעין, וזאת במיוחד כשמדובר בנכס שנמצא במדינה שאינה מחייבת במס את דמי השכירות, או מחילה שעורי מס מאוד נמוכים. כך, למשל, יחיד ישראלי יכול להשקיע כיום בנדל&quot;ן ברוסיה באופן כזה שהמס הכולל שיושת על דמי השכירות יהיה בשיעור של 15% בלבד, בעוד שהשקעה דרך חברה עשויה להביא למס בשיעור של מעל ל-52%.</p>
<p>בהקשר זה חשוב לשים לב שבשונה משאר אמנות המס של ישראל, האמנה עם צרפת מעניקה למדינת הימצאות המקרקעין זכות מיסוי בלעדית על דמי שכירות ולא ראשונית בלבד. כתוצאה מכך, למדינת המושב אין סמכות מיסוי. לכן, תושב ישראל &#8211; יחיד או חברה &#8211; המקבל דמי שכירות על נכס מקרקעין בצרפת יהיה פטור ממס בישראל. דין דומה חל על פי האמנה עם יוון ביחס לרווחי הון ממכירת מניות בחברה שעיקר נכסיה מורכבים ממקרקעין. כך, שימוש מושכל באמנה עם יוון יכול לאפשר לתושבי ישראל, המחזיקים במקרקעין עם שבח גדול בישראל, למכרן ללא תשלום מס בישראל: בשלב הראשון, יעבירו את המקרקעין לחברה בבעלותם לפי סעיף 70 לחוק מיסוי מקרקעין, תוך תשלום מס רכישה בלבד. בשלב השני, אותה חברה, תרכוש מקרקעין ביוון אשר שוויים עולה על שווי המקרקעין בישראל ושאר נכסי החברה. בשלב השלישי, ימכרו בעלי המניות הישראלים את מניותיהם בפטור מלא ממס בישראל. אם המקרקעין נמצאים ביוון, אזי מכירתם תמיד תהיה פטורה ממס בישראל, גם אם הם מוחזקים במישרין על ידי תושבי ישראל ולא באמצעות חברה. תכנון מס זה יעיל אף יותר לגבי תושבי יוון: תושב יוון (יחיד או תאגיד), בעל חברה, המחזיקה קרקע או נכסים אחרים ביוון, יוכל למכרם בכפל פטור ממס: פעם אחת ביוון &#8211; מכוח האמנה; ופעם שנייה בישראל &#8211; לנוכח אי תחולת סעיף 89(ב)(2) לפקודת מס הכנסה. סעיף זה מאפשר לחייב במס תושב חוץ רק על חלק הרווח הנובע מנכסים הנמצאים בישראל, ולא מנכסים (מקרקעין) הנמצאים בחו&quot;ל (יוון).</p>
<p>ביבליוגרפיה ראשונית:
 1. תכנוני מס בינלאומיים בחסות אמנות המס של ישראל, אורי כליף, עו&quot;ד (12.05.2004)
 2. אבי אלתר, השקעות נדל'ן בחו'ל (ב) &#8211; תכנוני מס הדור החדש (5.1.06)
 3. פקודת מס הכנסה ותיקון 132 לפקודה.</p>
<p><strong>לקבלת פרטים נוספים או לקביעת פגישת ייעוץ  </strong><a href="http://www.wcpa.co.il/index.php/he/contact-us"><strong>צרו קשר</strong></a><strong> או חייגו 077-7386666</strong></p>
<p>The post <a href="https://www.wcpa.co.il/%d7%a9%d7%99%d7%a8%d7%a9%d7%95%d7%a8-%d7%a8%d7%95%d7%95%d7%97%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%97%d7%95%d7%a5-%d7%9c%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c-%d7%94%d7%93%d7%99%d7%9f-%d7%95%d7%94%d7%a0%d7%95%d7%94%d7%92/">שירשור רווחים מחוץ לישראל הדין והנוהג</a> appeared first on <a href="https://www.wcpa.co.il">Dov Weinstein &amp; Co. Certified Public Accountants (Isr)</a>.</p>
]]></content:encoded>
					
		
		
			</item>
		<item>
		<title>רילוקשיין לחו&#034;ל</title>
		<link>https://www.wcpa.co.il/%d7%a8%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%a7%d7%a9%d7%99%d7%99%d7%9f-%d7%9c%d7%97%d7%95%d7%9c/</link>
		
		<dc:creator><![CDATA[Dov Weinstein]]></dc:creator>
		<pubDate>Sat, 29 Nov 2014 20:24:01 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[מאמרים]]></category>
		<category><![CDATA[מאמרים כללי]]></category>
		<guid isPermaLink="false">http://www.wcpa.co.il/?p=6312</guid>

					<description><![CDATA[<p>במסגרת תיקון 132 לפקודה תוקנה הגדרת תושב ישראל (ובמקביל &#8211; הגדרת תושב חוץ) בפקודת מס הכנסה ואומצו מבחני מרכז החיים כמו גם &#34;חזקות הימים&#34; הניתנות לסתירה:  183 יום בשנה או 425 ימים בשלוש שנים כאשר בשנה האחרונה היה משך השהות בישראל 30 ימים או יותר. במסגרת תיקון 132 לפקודה תוקנה הגדרת תושב ישראל (ובמקביל &#8211; [&#8230;]</p>
<p>The post <a href="https://www.wcpa.co.il/%d7%a8%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%a7%d7%a9%d7%99%d7%99%d7%9f-%d7%9c%d7%97%d7%95%d7%9c/">רילוקשיין לחו&quot;ל</a> appeared first on <a href="https://www.wcpa.co.il">Dov Weinstein &amp; Co. Certified Public Accountants (Isr)</a>.</p>
]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[<strong>במסגרת תיקון 132 לפקודה תוקנה הגדרת תושב ישראל (ובמקביל &#8211; הגדרת תושב חוץ) בפקודת מס הכנסה ואומצו מבחני מרכז החיים כמו גם &quot;חזקות הימים&quot; הניתנות לסתירה:</strong>  183 יום בשנה או 425 ימים בשלוש שנים כאשר בשנה האחרונה היה משך השהות בישראל 30 ימים או יותר.
<p></p>
<p>במסגרת תיקון 132 לפקודה תוקנה הגדרת תושב ישראל (ובמקביל &#8211; הגדרת תושב חוץ) בפקודת מס הכנסה ואומצו מבחני מרכז החיים כמו גם &quot;חזקות הימים&quot; הניתנות לסתירה:  183 יום בשנה או 425 ימים בשלוש שנים כאשר בשנה האחרונה היה משך השהות בישראל 30 ימים או יותר.</p>
<p>בסעיף (א)(4) להגדרת תושב ישראל, קבע המחוקק הסמכה לשר האוצר לקבוע תנאים בהם יראו יחיד שאינו תושב ישראל בהתאם למבחני מרכז החיים, ומבחני &quot;חזקות הימים&quot;, כתושב ישראל.
 במקביל הסמיך המחוקק את שר האוצר לקבוע גם תקנות לפיהם מי שנחשבים כתושבי ישראל מכוח מבחני מרכז החיים ומבחני חזקות הימים, יראו אותם בתנאים מסוימים כתושבי חוץ.</p>
<p>ניתוק תושבות (&quot;מרכז החיים&quot;)</p>
<p>ניתוק התושבות נבחן הן במישור האובייקטיבי (תקופת השהות בחו&quot;ל, קשרים משפחתיים בחו&quot;ל, בית קבע בחו&quot;ל וכו') והן במישור הסובייקטיבי (הכוונות הסובייקטיביות של אותו תושב).</p>
<p>תושבותו של &quot;נישום&quot; בהתאם לחקיקה והפסיקה בישראל נקבעת בהתאם לקביעה היכן מצוי &quot;מרכז החיים&quot; שלו בישראל או בחו&quot;ל. ניתוק תושבותו של תושב ישראלי מישראל והעברתה לחו&quot;ל הינה הליך מורכב. בבואנו לבחון את מעמדו של אותו אדם האם הוא עדיין תושב ישראל או שמא המעבר לחו&quot;ל אכן הפך אותו לתושב חו&quot;ל (מרכז החיים שלו עבר לחו&quot;ל) ,יש לבחון זיקות שונות; משך השהות בחו&quot;ל, מקום מגוריו, מקום עבודתו, מקום מגורי משפחתו וכדומה.</p>
<p>יוצא שהמבחנים לקביעת התושבות אינם ברורים, חדים וחלקים; לכן מומלץ למי שמעוניין להיחשב &quot;תושב זר&quot; לסייע בחיזוק סממני התושבות הזרה לדוגמא:</p>
<p>1. סגירת חשבונות בנק בישראל.
 2. מכירת/השכרה לתקופה ארוכה של הבית הקיים בידיכם בישראל.
 3. רישום למועדוני חברים בחו&quot;ל וויתור על אילו הקיימים בישראל ועוד.</p>
<p>מבחני &quot;שוברי שוויון &quot;</p>
<p>כפי שראינו לעיל, קיימים פרמטרים שונים בכדי לקבוע את מקום המושב של כל נישום ונישום. כאשר קיים ספק באשר למקום מגוריו של הנישום, פונה החקיקה לבחון את זיקות מסוימות שנקבעו בחקיקה כבעלות סדר הירארכי לשם קביעת תושבותו של הנישום. זיקות אלו מכונות &quot;מבחני שוברי שוויון&quot;.
 בחקיקת המס בישראל – בפקודת מס הכנסה – זהו הסדר הנכון וההירארכי של מבחני שוברי השוויון:</p>
<p>
 1. מבחן בית הקבע;
 2. מבחן מקום מגוריו ומגורי בני משפחתו;
 3. מקום עיסוקו הרגיל והקבוע;
 4. מקום האינטרסים הכלכליים והמהותיים שלו;
 5. מקום פעילות ובארגונים ומוסדות.</p>
<p>מבחנים אלו שנקבעו בפקודת מס הכנסה מקורם במודלים של אמנות המס הבינלאומיות. יחד עם זאת בהתאם לחקיקה, מקום בו קיימת אמנת מס הרי שהוראות האמנה גוברות על הוראות הדין הפנימי. לישראל ואנגולה לא קיימת אמנת מס ולכן אין לנו אלא במקרה זה לפעול לפי הדין הקיים בישראל.</p>
<p>לגבי מעבר עובד לחו&quot;ל יש לבחון כאמור את מירב הזיקות לישראל ואת התקופה שבה נידרש לעבוד העובד מחו&quot;ל. במקרה ובו יהיה על העובד להמשיך ולדווח בישראל על הכנסותיו, בדו&quot;ח האישי שיוגש על ידו ניתן יהיה לדווח על הוצאות שונות כגון: אש&quot;ל, דיור, טיפולים רפואיים ועוד.</p>
<p>היבטי ביטוח לאומי:</p>
<p>כל תושב ישראל מגיל 18 שנה ויותר, מלבד אישה נשואה שאינה עובדת מחוץ למשק ביתה, ומי שמלאו לו 60 שנה ביום עלייתו לארץ, חייב להיות מבוטח בביטוח לאומי ולשלם דמי ביטוח. כפי שנראה להלן חלה החבות גם על עובד, שהוא תושב ישראל השוהה מחוץ לישראל.</p>
<p>הגדרת &quot;תושב ישראל&quot; לעניין הביטוח הלאומי
 עקרון התושבות הוא עיקרון בסיסי, שעליו מושתת חוק הביטוח הלאומי. המונח &quot;תושב ישראל&quot; הוא תנאי לביטוחו של אדם בחוק, המקיף את רוב ענפי הביטוח הלאומי שיפורטו להלן, ואת מרבית החוקים וההסדרים הסוציאליים, שמבצע המוסד לביטוח לאומי כגון: חוק הבטחת הכנסה, ; חוק המזונות ; חוק ביטוח בריאות ממלכתי, חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה; הסכם בדבר גמלת ניידות (סעיף 2).
 להלן מובאים ענפי הביטוח הלאומי, המתנים את ביטוחם בהיות המבוטח תושב ישראל:</p>
<p>א.   <a href="http://www.btl.gov.il/Publications/quarterly/maternity/Pages/%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99%20%D7%94%D7%A1%D7%91%D7%A8.aspx">ביטוח אימהות</a> [סעיפים 40(א)(1) ו-(ב)(1)](*).
 ב.   <a href="http://www.btl.gov.il/benefits/children/Pages/default.aspx">ביטוח ילדים</a> [סעיף 65(א)(1)].
 ג.    <a href="http://www.btl.gov.il/benefits/Accident_Injury/Pages/default.aspx">ביטוח נפגעי תאונות</a> (סעיף 150).
 ד.    <a href="http://www.btl.gov.il/benefits/Unemployment/Pages/default.aspx">ביטוח אבטלה</a> (סעיף 158).
 ה.   <a href="http://www.btl.gov.il/benefits/Disability/Pages/default.aspx">ביטוח נכות</a> (סעיף 195).
 ו.     <a href="http://www.btl.gov.il/benefits/Long_Term_Care/Pages/default.aspx">ביטוח סיעוד</a> (סעיף 223).
 ז.    <a href="http://www.btl.gov.il/benefits/old_age/Pages/default.aspx">ביטוח זקנה וביטוח שאירים</a> (סעיף 240).</p>
<p>
 ל&quot;מטבע&quot; ה&quot;תושבות&quot;, כתנאי לביטוח, יש שני פנים: האחד &#8211; לעניין חיוב בתשלום דמי ביטוח; והשני &#8211; לעניין הזכות לקבל גמלה.
 חשוב להדגיש, שלעניין המעמד הביטוחי הדבר הקובע הינו היותו של אדם תושב ישראל. הביטוח הוא ביטוח חובה, ויתרה מזו &#8211; ביטוח אוטומטי, ללא כל קשר לתשלום דמי ביטוח, אם כי אי תשלום דמי ביטוח, או פיגור ממושך בתשלומים עלולים לפגוע בזכות ליהנות מפירות הביטוח.</p>
<p>בחוק אין בנמצא הגדרה על השאלה: מי הוא &quot;תושב ישראל&quot;? מעיון בפסקי דין שונים נראה כי מקום המגורים של אדם הוא אחד מהסימנים העיקריים להיותו תושב באותו מקום ובעיקר: &quot;המקום אשר מירב הזיקות העובדתיות כורכות אותו עימו&quot; – בדומה למס הכנסה.</p>
<p>חבות דמי ביטוח לאומי על העובד השכיר אצל מעביד ישראלי
 כאשר המעביד בחו&quot;ל הוא מעביד תושב ישראל, יחולו חבויות ביטוח, הזהות לחבויות ביטוח של שכיר המועסק בישראל, על השכר המשולם לעובד השכיר.</p>
<p>תקנה 21 לתקנות הביטוח הלאומי קובעת, כי הכנסתו של עובד שכיר, המבוטח בהתאם לסעיף 76 לחוק, תחושב לפי מלוא הכנסתו.</p>
<p>סעיף 76 לחוק, העוסק בביטוח נפגעי עבודה, קובע את התנאים הבאים:</p>
<p>1.   המבוטח והמעביד הם תושבי ישראל &#8211; הן העובד השכיר והן המעביד עונים על הגדרת התושבות בישראל, על פי מבחן הזיקה העיקרית שנקבע בפסיקה, כאמור. מקום המגורים הקבוע מהווה מבחן משנה עיקרי לעניין זה.
 2.   חוזה העבודה נקשר בישראל, או לחלופין חוזה העבודה לא נקשר בישראל, אך במקום העבודה אין ביטוח נפגעי עבודה ונמסרה הודעה על קיומו של חוזה העבודה.
 3.   תקופת ההעסקה בחוץ לארץ אינה ארוכה מחמש שנים רצופות (או יותר שנים, בכפוף לאישור מיוחד של שר העבודה והרווחה, או של מי שהשר הסמיך לכך).
 חבות דמי ביטוח לאומי על עובד עצמאי, או על עובד שכיר אצל מעביד שאינו ישראלי</p>
<p>ההוראות, החלות על תשלום דמי ביטוח בידי תושב ישראל, השוהה בחוץ לארץ ומשתכר הכנסה כעובד עצמאי, או ממשכורת ממעביד, שאינו תושב ישראל , נמצאות בתקנה 20 לתקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), ‏ התקנות קובעות, כי מבוטח השוהה בחוץ לארץ, ישלם דמי ביטוח לאומי על הכנסותיו בחוץ לארץ, לפי שיעורי דמי הביטוח, החלים על מי שאינו עובד עצמאי ושאינו עובד שכיר.
 בהתאם לתקנה 20 האמורה, חייב העובד השכיר בחוץ לארץ לשלם דמי ביטוח, בשיעור 15.2% מהכנסתו החייבת בדמי ביטוח, בהתאם לסעיף 345(א) לחוק. שיעור זה יחול על כל הכנסותיו לפי סעיף 2 לפקודת מס הכנסה. הוראות אלה יחולו רק על מבוטח שכיר, שהכנסותיו הן ממשכורת ממעביד זר בחוץ לארץ, בעוד מבוטח שהנו עובד עצמאי מבוטח כמו כל עצמאי אחר בישראל.</p>
<p>התוצאה היא כי עובד שכיר, המועסק אצל מעביד זר בחוץ לארץ, ישלם את מלוא דמי הביטוח, כאילו היה לא עובד שכיר ולא עובד עצמאי; ולא רק את חלק העובד, כמו שמקובל באשר לעובד שכיר תושב ישראל, המועסק אצל מעביד ישראלי בישראל.
 מבוטח שכיר, כאמור, יהיה זכאי אך ורק לגמלאות, שזכאי להן מבוטח, שאינו עובד שכיר ושאינו עובד עצמאי. דהיינו, הוא לא יהיה זכאי לגמלת פגיעה בעבודה, לגמלת דמי לידה ולזכויות עובדים בפשיטת רגל של מעביד או בפירוקו.
 זאת, למרות ששיעור דמי הביטוח הלאומי, לרבות שיעור דמי ביטוח בריאות, שהוא חייב לשלם, אינו שונה משמעותית משיעור דמי הביטוח, שמשלם עובד עצמאי בישראל; או משיעור דמי הביטוח הלאומי, המשולמים בעבור עובד ישראלי בישראל, לרבות אלה שמשלם מעבידו.</p>
<p>אמנות לביטוח סוציאלי
 סעיף 374 לחוק קובע הוראות למניעת כפל חיוב בדמי ביטוח לאומי עם מדינות, אשר ישראל התקשרה עימן באמנה לביטוח סוציאלי. בהיעדר אמנה לביטוח סוציאלי הרי המבוטח נדרש לשלם דמי ביטוח סוציאלי, הן לפי הדין הפנימי במדינה שבה הוא משתכר, והן לפי הדין הפנימי בישראל במצטבר.</p>
<p>דמי ביטוח בריאות לשוהים בחוץ לארץ
 היות שהאמנות למניעת כפל ביטוח סוציאלי אינן חלות על דמי ביטוח בריאות, הרי החובה לתשלום דמי ביטוח זה חלה גם על המשלמים למדינות האמנה האמורות. שיעור התשלום של דמי ביטוח הבריאות יהיה לפי השיעור המינימלי הקבוע בחוק.</p>
<p>סעיף 58 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ&quot;ד-1994, קובע סנקציות כלפי תושב ישראל, השוהה בחוץ לארץ, ואינו משלם באופן סדיר את דמי הביטוח. הסנקציות הן מניעת שירותי ביטוח בריאות למפגר בתשלום, לפי מידת הפיגור בתשלום, אף אם חזר ושילם את מלוא פיגוריו למוסד לביטוח לאומי.</p>
<p><strong>לקבלת פרטים נוספים או לקביעת פגישת ייעוץ </strong><strong>חייגו 077-7386666</strong></p>
<p>The post <a href="https://www.wcpa.co.il/%d7%a8%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%a7%d7%a9%d7%99%d7%99%d7%9f-%d7%9c%d7%97%d7%95%d7%9c/">רילוקשיין לחו&quot;ל</a> appeared first on <a href="https://www.wcpa.co.il">Dov Weinstein &amp; Co. Certified Public Accountants (Isr)</a>.</p>
]]></content:encoded>
					
		
		
			</item>
	</channel>
</rss>