חוק חופשה שנתית
אחת מן הזכויות המגיעות לעובדים הנוגעות לתנאי עבודתם – חוק חופשה שנתית.
חוק החופשה השנתית בישראל קובע את הזכאות של עובדים שכירים לימי חופשה בתשלום, בהתאם לוותק המצטבר אצל אותו מעסיק ולהיקף המשרה. ההוראות החקיקתיות מגדירות את מספר ימי החופשה המינימלי המגיע לעובד בכל שנת עבודה, תוך התייחסות ספציפית לתקופות וותק שונות.
צבירת ימי חופשה
עובדים בשכר חודשי זכאים לצבור מספר מסויים ע"פ חוק מידי שנה, כפי שמפורט בטבלה.
עובדים בשכר יומי או שעתי זכאים לחופשה שנתית כמו עובדים בשכר חודשי.
עובדים במשרה חלקית צוברים את אותו מספר ימי חופשה כמו עובדים במשרה מלאה, אולם שווי יום חופשה שלהם יהיה נמוך יותר בהתאם לחלקיות המשרה.
שנות ותק | מספר ימי זכאות בפועל (ימי זכאות נטו) | מספר ימי זכאות ברוטו (כולל שישי ושבת) |
1-5 שנים | 12 | 16 |
6 שנים | 14 | 18 |
7 שנים | 15 | 21 |
8 שנים | 16 | 22 |
9 שנים | 17 | 23 |
אותם העובדים 5 ימים במהלך השבוע זכאים לצבירת ימי חופשה בנטו.
לעומת זאת, העובדים 6 ימים בשבוע זכאים לצבירת ימי חופשה בברוטו.
תשלום דמי חופשה
במהלך החופשה זכאי העובד לתשלום דמי חופשה בגובה השכר הרגיל שלו.
עובדים ששכרם מחושב על בסיס חודשי יקבלו שכר רגיל ,המעסיק לא ינכה את יום ההעדרות בגין חופשה משכרם החודשי , אלא רק ינצל מיתרת ימי החופשה.
עובדים ששכרם על בסיס יומי או שעתי – יקבלו תשלום נוסף עבור כל יום חופשה ואף ינוצלו מספר ימי החופשה מהצבירה.
יש לשלם את דמי החופשה במועד שבו היה משולם שכר העבודה.
באופן כללי העובד חייב לנצל את ימי החופשה באותה שנה בה הוא צבר אותם, ואסור לו לצבור חופשה לשנים הבאות.
עם זאת, רשאי העובד בהסכמת המעסיק לנצל רק חלק מימי חופשה שצבר- אך לפחות 7 ימים בשנה ולצרף את היתרה שלא נוצלה לחופשה שתינתן בשתי שנות העבודה הבאות.
שתיקת המעסיק תיחשב כהסכמה לצבירה.
עובד שלא ניצל את כל ימי החופשה שצבר, רשאי עם סיום העסקתו לפדות את ימי החופשה שלא ניצל ושהיה רשאי לצבור בשנה שבה סיים לעבוד. (תשלום זה פטור מדמי ביטוח לאומי).
נקודות נוספות שכדאי לדעת…
- בתקופה שהעובד בחופשה זכאי עבור תקופה זו לקבל הפרשות לפנסיה ואף צובר ותק לענין זכאות לדמי הבראה ולענין פיצויי פיטורים.
- ימים הבאים לא נכללים במניין ימי חופשה של העובד ולא יופחתו מימי החופשה הצבורים: שרות מילואים, ימי שביתה, חל"ד, הודעה מוקדמת לפיטורים או התפטרות, ימי אבל במשפחה, ימי חג (ע"פ חוק).
- עובדים שמעונינים לצאת לחופשה במועד מסוים ואין להם מספיק ימי חופשה צבורים רשאים בתנאי שהמעסיק הסכים לכך, לצאת לחופשה ארוכה מזו שצברו וזאת על חשבון ימי חופשה שיצברו בעתיד או כחל"ת.
- אם עובד יצא לחופשה ובמהלך החופשה חלה ,החופשה נפסקת מרגע המחלה, הימים שבהם היה חולה לא ינוכו ממכסת ימי החופשה שעומדים לרשותו, אלא ייחשבו כימי מחלה וזכאי עבורם לדמי מחלה ע"פ חוק.
- ימי העדרות בשל מחלה אשר בגינם מקבל העובד דמי מחלה ייחשבו לצורך צבירת החופשה כאילו היו ימי עבודה בפועל.
- בני נוער ועובדים בענפים מסוימים זכאים למספר ימי חופשה גבוה יותר.
לשירותכם,
מחלקת שכר
דב ויינשטיין ושות’ – רואי חשבון
ניתן להעביר שאלות במייל ונדאג לענות לכם בהקדם.
salary@wcpa.co.il
לעוד מאמרים בנושא: לחץ כאן מידע חיצוני בנושא: לחץ כאן