סיום יחסים בין עובד למעביד
ישנם סיבות רבות המניעות סיום יחסים בין עובד למעבידו ביניהן: ביוזמת העובד: התפטרות, ביוזמת המעביד: פיטורים, בהסכמה הדדית בין הצדדים: פרישה לפנסיה, תום חוזה עבודה לתקופה קצוב, עקב מצב שנוצר: כמו מקרה מוות העובד, מוות המעביד, פשיטת רגל המעביד, פירוק התאגיד המעסיק את העובד.
שלבי תהליך הפיטורים
- החלטת המעסיק לפטר – בעקבות מקרה או חוסר שביעות רצון מהעובד.
- זימון לשיחת שימוע- על המעסיק להגיש לעובד מכתב ולתת לו אותו ביד. (בית הדין לעיתים שלל זימונים לשיחות שימוע שהתבצעו בוואצפ או במייל).
- שיחת שימוע – בה פותחים בפני העובד את ההחלטה לפיטורים ורואים את תגובתו טרם ההחלטה.
- מכתב פיטורין – הכולל: תאריך של שיחת השימוע ותאריך בו הפיטורים יכנסו לתוקף לאחר "תקופת ההודעה המוקדמת".
- תקופת הודעה מוקדמת ישנה אבחנה בין עובד חודשי לבין עובד שעתי שנפרט בהמשך.
במקרים רבים זכאי העובד לפיצויי פיטורים, ועל הצד היוזם את הפסקת העבודה לתת הודעה מוקדמת על כוונה זו בצורה המפורטת כדלהלן;
התפטרות ופיטורים של עובד חודשי (גלובלי)
עובד אשר עדיין לא השלים את שנת עבודתו הראשונה עליו לתת התראה של יום אחד עבור שישה חודשי עבודה ראשונים, ויומיים וחצי עבור כל חודש עבודה מלא נוסף.
עובד שהשלים את שנתו הראשונה והילך עליו לתת הודעה מוקדמת של חודש ימים.
התפטרות או פיטורים של עובד שעתי או יומי
וותק של שנה – יום הודעה עבור כל חודש.
במהלך שנתו השנייה – 14 ימי הודעה בתו ספת יום הודעה עבור שני חודשי עבודה בשנתו השנייה.
במהלך שנתו השלישית – מחויב ב-21 ימי הודעה בתוספת יום נוסף בגין כל שני חודשי עבודה בשנת עבודתו השלישית.
עובד בעל וותק של 3 שנים ומעלה עליו לתת הודעה של חודש ימים קודם התפטרותו.
- המעסיק רשאי לוותר על עבודתו בפועל של העובד בתקופת ההודעה המוקדמת לפיטורין ולהתפטרות ולשלם לו על תקופה זו.
- אסור למעסיק לכפות על העובד לנצל ימי חופשה בתקופת ההודעה מוקדמת אלא אם כן יש איזה הכרך שמקום העבודה נקלע אליו… ועל המעסיק לדאוג שלפחות 14 ימים ישארו לימי הודעה מוקדמת.
כפי שהזכרנו לעייל שבמקרים רבים יש לשלם לעובד פיצויי פיטורים עקב פיטורים או פטירתו אולם מעסיקים מפקידים החל משישה חודשי וותק או שבאם קיימת לעובד קופת פנסיה פעילה לאחר שלושה חודשים ורטרואקטיבית מתחילת תקופת העסקתו לקרן פנסיה, ביטוח מנהלים או קרן תגמולים חודש בחודשו העובד מקבל לקופתו אחוז משכרו עבור מרכיב פיצויים;
במקרה של התפטרות – במקרה זה אין הבדל אם המעסיק הפקיד לקופת לעובד אחוז מלא לפיצויים בסך 8.33% לפיצויים או 6% (אחוז חלקי מינימלי) מה שכן על המעסיק לבדוק מול קופת העובד כי אכן כל כספי הפנסיה והפיצויים שהובאו בחשבון בחישוב השכר החודשי אכן באו לידי ביטוי בקופתו של העובד.
ולאחר מכן לקחת מקופת הגמל עדכון על סך כספי הפיצויים שקיימים בקופת העובד ולהכין לו טופס 161 המאפשר לו לשחרר את כספי הפיצויים להם זכאי על תקופת עבודה זו .
במקרה של פיטורים או פטירה – שבמקרים אילו על המעסיק לשלם תשלום מלא עבור הפיצויים (בחישוב משכורת האחרונה המלאה שקיבל העובד בהכפלה של הוותק שלו). כאן נושא אחוז ההפרשה מהותי מאוד!
באם המעסיק הפריש כל חודש 6% – עליו יהיה להשלים את 2.33% החודשיים החסרים עפ"י המשכורת האחרונה, ובאם לא היה לעובד קופה פעילה ובשישה חודשי עבודתו הראשונים לא היתה עבור העובד כל הפקדה יהיה על המעסיק לחשב חודשים אילו באחוז מלא.
חשוב מאוד שמעסיקים ישימו לב שלא בכל מקרה שמפרישים 8.33% שהוא האחוז המלא למרכיב פיצויים יבוא במקום תשלום פיצויים אלא רק כאשר הצדדים חתומים על הסכם קיבוצי או שהתשלום כאמור אושר בצו על ידי שר העבודה, כיום אישור זה ניתן באופן כללי לכל מעביד שיענה על התנאים ולא יצטרך לגשת לקבלת אישר בנפרד – ז"א שיחתים את העובד שלו על סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים – שהפיצויים המלאים אותם מפריש עבורו חודש בחודשו יבואו במקום פיצויים בעת פרישה במקרים המחייבים תשלום פיצויים מלאים.
במידה והעובד מקבל לקופתו חודש בחודשו 8.33% ואינו חתום על סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים כפי שהזכרנו לעייל על אף שהפקיד לעובד מלא, כספים אילו לא יהיו במקום פיצויים בסוף היחסים אלא על חשבון – זאת אומרת יהיה צורך בהשלמה לפי משכורת אחרונה על כל תקופת העבודה ושוב אם לא הופקד בתחילת העבודה שישה חודשים יהיה צורך בתשלום מלא עבור חודשים אילו על פי המשכורת האחרונה.
גם באילו המקרים על המעסיק לדאוג לעובד לטופס 161 ע"מ לשחרר את כספי הפיצויים להם זכאי.
הבראה – יש לשלם לעובד אשר השלים שנת וותק ואילך הבראה לפי חוק.
לעובד במשרה מלאה יום הבראה בשווי 378 ₪ ליום כפול מספר ימי הבראה שנציג בהמשך שמגיעים לו עבור אותה שנת וותק, ולעובד שעתי יש לתת מספר ימי הבראה יחסי לאותה שנת וותק מתוך משרה מלאה בכלילת היעדרויות שבאו לידי ביטוי בתלושים.
בזמן סיום עבודה יהיה על המעסיק לחשב את כלל תשלומי ההבראה שהיה עליו לשלם מתחילת העסקת העובד ועד לסיום לעומת התשלומים בפועל ולהשלים בהתאם.
להלן פירוט ימי הבראה לכל שנת וותק:
שנות ותק של העובד | מספר ימי הבראה |
שנה ראשונה | 5 ימים |
שנה שנייה ושנה שלישית | 6 ימים |
שנים רביעית עד עשירית | 7 ימים |
שנים אחת עשרה עד חמש עשרה | 8 ימים |
שנים שש עשרה עד תשע עשרה | 9 ימים |
שנה עשרים ואילך | 10 ימים |
חופשה – במידה ונשאר לעובד ביתרת ימי החופשה שלו ימי חופש לניצול יהיה על המעסיק לשלם לו אותם בעת סיום היחסים.
נקודה חשובה!
עת ניתוק יחסי עובד מעביד זה זמן להתקזזות – במידה ושולם ביתר הבראה או העובד ביתירה שלילית (שלא מומלץ להגיע למצב הזה) המעסיק יהיה רשאי להחזיר לעצמו את חובות עובד אליו רק חשוב שיהיה בצורה מפורשת בתלוש.
לשירותכם,
מחלקת שכר
דב ויינשטיין ושות’ – רואי חשבון
ניתן להעביר שאלות במייל ונדאג לענות לכם בהקדם.
salary@wcpa.co.il
לעוד מאמרים בנושא: לחץ כאן מידע חיצוני בנושא: לחץ כאן